השכרת רכב באירלנד

אנחנו ב"פאפם פאפם" מלווים משנת 2018 אלפי מטיילים ישראלים בהשכרת רכב בחו"ל והחלטנו לכתוב מדריך מסודר בו נשתף מהניסיון שצברנו במיוחד לגבי השכרת רכב באירלנד. אירלנד היא אמנם לא מהיעדים הכי נפוצים על מטיילים ישראלים אבל מציעה נוף ירוק ומדהים, כפרים ומוזיקה ייחודית. לטייל באירלנד ברכב שכור זו דרך מעולה לגלות את כל היופי הזה. במדריך זה נסקור את כל מה שכדאי לדעת: החל מתכנון וביצוע ההזמנה, דרך ההתמודדות עם נהיגה בצד שמאל, ועד טיפים ייחודיים לנהיגה באירלנד בתור תיירים. אנחנו - צוות Papam Papam - כאן כדי לחלוק עצות בגובה העיניים, תמיד מתוך מחשבה על טובת השוכרים.

נדבר על בחירת הרכב המתאים, על ביטוחים ופיקדונות (כן, באירלנד יכולים לדרוש חסימת אשראי גדולה), על רישיון נהיגה ישראלי מול הצורך ברישיון בינלאומי, על מעבר לצפון אירלנד ועוד. אז בואו נצא לדרך - הנה כל הטיפים שלנו להשכרת רכב באירלנד, מותאמים במיוחד לכם, המטיילים הישראלים.

תכנון ההשכרה - הזמנה מוקדמת ועונות השנה

הזמינו מוקדם במיוחד בעונות השיא. אם הטיול שלכם חל בקיץ או בחגים ישראליים, מומלץ מאוד לשריין רכב כמה שיותר זמן מראש. חודשי יולי-אוגוסט הם עונת התיירות החמה באירלנד, והביקוש גבוה - המחירים מרקיעים וגם עלולים לא להישאר רכבים זמינים במלאי אם תחכו לרגע האחרון. גם בתקופות החגים (פסח, סוכות וכדומה) רבים מהישראלים נוסעים לטייל, ולעיתים הביקוש הזה חופף לעונת תיירות בחו"ל. למשל, סביב חגי תשרי בספטמבר-אוקטובר ייתכן שמחירי הרכב יתחילו לרדת מעט אחרי שיא הקיץ, אך עדיין ההמלצה שלנו היא לשריין רכב מראש ולא להסתמך על כך. היתרון בהזמנה מוקדמת - מלבד הבטחת רכב - הוא שרוב ההצעות כוללות ביטול חינם, כך שניתן לתפוס דיל טוב וכשהתאריך מתקרב לבדוק שוב אם המחירים ירדו (או אפילו להפעיל אצלנו שירות מעקב שיודיע לכם אם ירד המחיר). באופן זה, לא תפספסו את הרכב המתאים בזמן הנכון, ותוכלו תמיד לשפר עסקה במידה ויתאפשר.

השוואת מחירים חכמה. באירלנד פועלות כל החברות הבינלאומיות הגדולות (Hertz, Avis, Budget, Europcar, Sixt, Enterprise וכד’) וגם חברות מקומיות. מעבר למחיר, חשוב להשוות מה כלול בהצעה: בהצעות ההשכרה באירלנד תמיד כלול ביטוח חובה בסיסי (נרחיב על כך בהמשך), אך גובה ההשתתפות העצמית משתנה, חלק מההצעות כוללות גם ביטוח מלא או נהג נוסף וכו'. במנוע השוואת המחירים שלנו אנחנו מוודאים שכל המחירים שמוצגים לכם כבר כוללים את כל ביטוחי החובה והמיסים, כדי למנוע הפתעות בדלפק. אם משהו מהדברים הנפוצים לא כלול במחיר - למשל דמי נהג צעיר, דמי החזרה בעיר אחרת, אגרת שדה תעופה וכו’ - אנו מדגישים זאת בגלוי כבר בשלב החיפוש ולא מסתירים באותיות קטנות שיופיעו רק לאחר התשלום. לכן, כשתשוו אצלנו, תוכלו להיות בטוחים שהמחיר כולל באמת את כל מה שחייבים. בנוסף, אנחנו מסמנים ליד כל תוצאה את דירוג הלקוחות של אותו סניף השכרה (מבוסס ביקורות אמיתיות), וממליצים להימנע מסניפים בעלי דירוג נמוך מ-3 כוכבים (מתוך 5). כך תוכלו לבחור בהצעה שנותנת גם מחיר טוב וגם שקט נפשי מבחינת אמינות השירות.

מתי נוסעים? מבחינת מזג אוויר, העונה הפופולרית לטיול באירלנד היא אביב-קיץ (מאי עד ספטמבר) - מזג האוויר נעים יחסית וימים ארוכים. בחלק מהשנים זה חופף גם לחופשות הפסח, הקיץ ואפילו חגי תשרי בישראל. אם אתם מטיילים בקיץ, כאמור דאגו להזמין רכב מוקדם ככל האפשר. בסתיו ובחורף המחירים נמוכים יותר והזמינות עולה, אך קחו בחשבון שביום קיץ באירלנד מחשיך רק בסביבות 21:00, בעוד בדצמבר כבר בארבע אחה"צ חשוך לגמרי - מה שמשפיע על תכנון הנהיגה היומית. כמו כן, בחורף קר וגשום מאוד באירלנד, ויש פחות מטיילים - יתכן שתוכלו לקבל שדרוגי רכב ללא עלות בעונה השקטה, אבל גם צריך לנהוג זהיר יותר (כבישים עלולים להיות חלקלקים ולעיתים אף מושלגים באזורים הרריים). רבים מהישראלים מעדיפים את חגי תשרי או פסח כזמן לטיול באירלנד - מזג האוויר אז סביר (ספטמבר) עד קריר (אפריל), והמחירים סבירים יותר מהקיץ. רק זכרו שגם בתקופות אלו מומלץ לא לחכות לרגע האחרון עם ההזמנה, כי עדיין עלול להיות עומס תיירים יחסי בתקופות החגים.

איפה ואיך לאסוף את הרכב - דבלין, שדות תעופה וערים אחרות

נקודת האיסוף המומלצת - שדה התעופה דבלין. רוב המטיילים הישראלים מגיעים לאירלנד דרך דבלין, ואם גם אתם נוחתים שם - איסוף הרכב ישירות בנמל התעופה הוא הכי נוח. כל החברות הגדולות פועלות בשדה התעופה של דבלין, והמשמעות היא שתוכלו לבחור מבין מגוון רכבים גדול וגם שעות הפעילות רחבות (24/7 בחלק מהחברות). שימו לב שחלק מחברות ההשכרה נמצאות ממש בתוך הטרמינל וחלקן מפעילות שאטל חינם לאזור איסוף סמוך - בדקו בהזמנה את מיקום הסניף וההנחיות להגעה אליו. למשל, בדבלין חברות כמו Avis/Budget ו-Hertz נמצאות ממש בשדה, בעוד שחברות אחרות עשויות לבקש מכם להתקשר בהגעה ואז ישלחו שאטל לאסוף אתכם למגרש סמוך. לא מסובך, רק כדאי לדעת מראש ולא לתעות בשדה עם המזוודות.

יעדים נוספים באירלנד בהם ניתן לשכור. מלבד דבלין, יש סניפים בערים מרכזיות ובשדות תעופה אזוריים. לדוגמה, אם הטיסה שלכם נוחתת במערב אירלנד - ייתכן ותאספו רכב בשדה התעופה שאנון (Shannon) שנמצא בין לימריק לגאלווי, או בשדה התעופה של קורק בדרום. ישנם סניפים גם בערים כמו גאלווי, בקילרני (ליד טבעת קרי), בלימריק, וכמובן בבירת צפון אירלנד - בלפסט. כאשר מתכננים מסלול מעגלי סביב המדינה, רבים בוחרים להתחיל ולסיים באותו מקום (לרוב דבלין). אבל כדאי לדעת: השכרות בכיוון אחד בתוך אירלנד בהחלט אפשריות. כלומר, תוכלו, למשל, להתחיל בדבלין ולסיים את הטיול בקורק או בשאנון ולהחזיר שם את הרכב. ברוב החברות זה כרוך בדמי החזרה בעיר שונה, אך לעיתים העלות סמלית. חלק מהחברות אפילו מוותרות על דמי כיוון אחד בתוך אירלנד אם נקודת ההחזרה פופולרית (למשל בין שני שדות תעופה גדולים). כדאי לבדוק במנוע החיפוש - הוא כבר יכלול את העמלה הזו במחיר הסופי אם ישנה. שימו לב שנסיעה לצפון אירלנד (שהיא חלק מבריטניה) אינה נחשבת “החזרה במדינה אחרת” אם אתם גם מחזירים חזרה בתחומי אירלנד - במקום זאת, זה נחשב “מעבר גבול” ונרחיב על כך בפרק נפרד.

איסוף בעיר לעומת איסוף בנמל תעופה. אם אתם מתחילים את הטיול בכמה ימים עירוניים בדבלין, אפשר לשקול לדחות את איסוף הרכב ליום שבו תעזבו את העיר. דבלין עיר צפופה, הנהיגה והחניה בה מאתגרות (ויוקר החניונים גבוה), כך שאם עיקר השהות בימים הראשונים היא בתוך העיר - ייתכן וכדאי לחסוך את עלות הרכב והחניה לימי העיר, ולשכור מאחד הסניפים במרכז דבלין ביום היציאה ממנה. בעיר דבלין יש מספר סניפים (למשל באזור מרכז העיר - רחוב אמיין (Amiens), או בסמוך ל-St. Stephen’s Green ועוד). קחו בחשבון שבסניפי העיר שעות הפעילות מוגבלות יותר (לרוב 8:00-18:00 בימי חול, חצי יום בשבת, סגור בראשון) לעומת שדה תעופה שעובד סביב השעון. כמו כן מלאי הרכבים בעיר קטן יחסית - אין למשל רכבים ממש גדולים או ואנים בכל סניף עירוני, ובשדה הסיכוי גבוה יותר למצוא כל קטגוריה. לכן, אם אתם צריכים רכב מיוחד (נניח מיניוואן 7-9 מושבים, רכב אוטומטי גדול, וכו’) - עדיף לבחור באיסוף בשדה התעופה שבו יש מבחר. אפשרות פשרה היא לשכור רכב משדה התעופה דבלין אבל לא מיד לאחר הנחיתה: יש שאטל בתשלום או תחבורה ציבורית מהשדה לעיר, ותוכלו כעבור כמה ימים לחזור לשדה לאסוף את הרכב (למשל במונית או אוטובוס אקספרס). זה קצת פחות נוח, אבל אם ההפרש במחיר גדול (לעיתים השכרה משדה יכולה לעלות מעט יותר בשל אגרת שדה תעופה, אך לרוב באירלנד ההבדלים לא משמעותיים), או אם זמינות הרכב ככה טובה יותר - שקלו זאת. לסיכום, התאימו את נקודת האיסוף לתוכנית שלכם: איסוף והחזרה בדבלין מתאימים לרוב המטיילים, אך אם הטיסה חזור שלכם מבוצעת מעיר אחרת - נצלו את האפשרות להחזרה שם ותחסכו זמן נסיעה חזרה.

אגב, החזרת הרכב: בערים גדולות (דבלין, קורק) יש לעיתים אפשרות החזרה גם לאחר שעות הפעילות באמצעות תיבת מפתחות. ודאו עם החברה אם זה זמין ואם יש הנחיות מיוחדות (למשל באיזה חניון להחנות). בשדות תעופה לרוב תמיד יש פיתרון להחזרה גם בשעות הלילה לטיסות לפנות בוקר. רק זכרו לתדלק לפני ההחזרה (בהנחה ששכרתם בהסכם "מלא/מלא"). בתחנות דלק ליד השדה של דבלין למשל יש משאבות אוטומטיות 24/7. קחו בחשבון שאנחנו לא ממליצים להחזיר רכב לתיבת החזרה, ככל שניתן, מכיוון שהחזרה לנציג היא האפשרות המועדפת - כך הנציג יבדוק את הרכב בנוכחותכם ויתן לכם אישור כתוב במקום, שהכל תקין והפקדון שלכם משוחרר. אם לא מחזירים לנציג, זה עלול להיות פתח לחיובים מיותרים ומחלוקות.

נהיגה באירלנד - בצד שמאל ובכבישים צרים

נתחיל מהחלק שמרתיע רבים: נהיגה בצד שמאל. כן, באירלנד (כמו באנגליה) נוהגים בשמאל, ההגה ברכב מצד ימין, ותיבת ההילוכים (אם היא ידנית) לתפעול בצד שמאל. עבור נהג ישראלי זהו שינוי משמעותי, אבל אל דאגה - מתרגלים לכך מהר משחושבים. לא מעט מטיילים ישראלים מספרים שאחרי 10-15 דקות של נהיגה החשש יורד והדברים מתחילים לזרום באופן טבעי. כמובן, בשעות הראשונות רצוי לנקוט משנה זהירות: נהגו לאט, תנו לעצמכם זמן להתרגל ואל תקפצו ישר לנהיגת פארקור בכבישי אגרה מהירים. טיפ שלנו - כשתאספו את הרכב, נסו קודם כל לנסוע ממנו החוצה לאזור שקט יותר: למשל, משדה התעופה דבלין צאו ישר לכביש מהיר (M) שבו הנסיעה פחות מלחיצה מאשר בעיר סואנת. אם אתם לנים בלילה ראשון ליד השדה או יוצאים ישירות לאזור כפרי, זה עדיף מלנסוע במרכז העיר דבלין מיד אחרי הנחיתה. אם אין ברירה ואתם חייבים להיכנס עם הרכב לעיר גדולה ביום הראשון - היו מוכנים ללחץ מסוים. תושבי דבלין, כמו בכל מטרופולין, פחות סבלניים בכביש מנהג כפרי. במקרה כזה, סעו רגוע, התעלמו מצפצופים אם יש ואל תתנו לזה לערער את הביטחון.

כדי להקל על ההסתגלות, הנה כמה טיפים פרקטיים לנהיגה בצד שמאל:

• התחלה הדרגתית: בתחילת הטיול נסו לתכנן קטעי נהיגה קצרים יחסית, ובשעות שאין עומס. למשל, עדיף לצאת לדרך בבוקר מאשר בחשיכה או בשעת עומס אחה"צ.
• תזכורת מהנוסע שלצידכם: אפשר לבקש מבן/בת הזוג או חבר שיושב לידכם להיות הנווט והתומך - שיזכיר לכם "צד שמאל!" בצומת או בכיכר הראשונה, יעזור לכם להשתלב נכון. ברגעי בלבול זה מאוד עוזר שיש מישהו ליד שמכוון חזרה לנתיב הנכון.
• מערכת ניווט עם הנחיות קוליות: השתמשו באפליקציית ניווט (כגון Waze או Google Maps) עם קריינות פעילה. היא תתן לכם התרעה מספיקה לפני פנייה ו"תחשוב בשבילכם" על המסלול, כך שתוכלו להתמקד בכביש. מאוד חשוב במיוחד בכיכרות מרובות היציאות - הנחיות ברורות מונעות פספוסים והתפרצויות לנתיב לא נכון.
• לכו לאט ובטוח: אל תנסו "להוכיח" מיומנות. סעו במהירות שנוחה לכם, גם אם זה איטי מהתנועה המקומית. רוב האירים די אדיבים; אם נוצר טור מאחוריכם, תנו הצצה במראה, וכשיש מפרץ עצירה קטן - תנו לאחרים לחלוף. אין בושה בזה, להפך, זה מקובל וככה גם יפחיתו לחצים מכם.
• תרגול מביא ביטחון: כל קילומטר שעובר יגביר לכם את הביטחון. אחרי יום-יומיים כבר כמעט לא תחשבו על צד הנהיגה - זה יהפוך לטבע שני. לכן, היו סבלניים כלפי עצמכם בהתחלה. גם נהגים מנוסים מאוד מישראל דיווחו שביומיים הראשונים נדרשה מהם רמת ריכוז מאוד גבוהה, אבל אחר כך זה זרם.

כבישי אירלנד - למה כולם מדברים עליהם? הסיבה השנייה שאירלנד מאתגרת נהגים היא תשתית הכבישים הכפריים. חלק ניכר מהטיול הטיפוסי הוא באזורים כפריים עם דרכים צרות ומפותלות. שימו לב: כביש "ראשי" באירלנד (מסומן באות N) יכול לפעמים להיות דו-סטרי צר ללא שוליים! באזורים כמו מחוז קרי או קורק, יש כבישים רבים שרוחבם הוא כנתיב אחד בלבד במונחים שאנו מכירים, כלומר שני הכיוונים חולקים כביש צר ששני רכבים בקושי עוברים בו בו זמנית. לרוב גם אין שוליים בכלל, ובמקום זה יש גדר חיה של שיחים בגובה 2-3 מטר מצידי הדרך. המשמעות: כשרכב מגיע ממול, שני הנהגים צריכים מיד להאט מאוד, להיצמד ככל האפשר לשוליים (שלא קיימים - אז למעשה "לגרד" את השיחים לצידכם). לעיתים ממש צריך לעצור ולתת לרכב ממול לעבור בבטחה. יש קוד לא כתוב: אם הנהג ממול עצר לכם והבהב באורות - הוא בעצם מאותת שהוא נותן לכם זכות קדימה, היו מנומסים והניפו יד לתודה כשחלפתם. בחלק מהדרכים הכפריות הצרות יש גם מפרצי עקיפה ייעודיים כל כמה מאות מטרים - אלה מקומות מעט מורחבים שמאפשרים לשני רכבים לעמוד מקביל. אם אתם מזהים מפרץ כזה מראש ורואים מישהו מגיע מולכם - ייתכן שתעדיפו לעצור שם ולהמתין שיחלוף.

רבים מתארים את הנהיגה בכבישים הקטנים האלה כחוויה מפחידה בתחילה, אבל גם חלק מהכיף והייחוד של טיול בארץ הירוקה. הנופים באמת עוצרי נשימה, והכביש עצמו מתפתל בתוך המרחב הכפרי בצורה יפהפייה. זכרו שהגבלות המהירות הרשמית בכבישים צרים הן די מנותקות מהמציאות: לא פעם יהיה תמרור "80" קמ"ש על דרך שמתאימה בקושי ל-40 קמ"ש. הנהגים המקומיים היותר מנוסים לפעמים דוהרים במהירות גם בכביש הצר, וזה יכול להבהיל כשמשאית או טרקטור מגיחים בפנייה מולכם. אם זה קורה, שמרו על קור רוח: האטו ותנו לצד השני למצוא דרך לעבור. יש גם מקומיים אדיבים מאוד שיעצרו בצד ויאותתו לכם לחלוף. קחו את המהירויות הרשומות בעירבון מוגבל. בפועל, ברוב הדרכים הכפריות לא תעברו 50-60 קמ"ש בממוצע, וזה בסדר גמור. בעת תכנון זמני נסיעה, חשבו על מהירות ממוצעת של ~50 קמ"ש בלבד, למרות שהמרחקים נראים קצרים במפה. לדוגמה: כביש שכתוב עליו 100 קמ"ש (יש כאלה), יכול להיות בפועל כביש חד-מסלולי צר ומשובש. אנשים מנוסים המליצו לחשב אפילו כפליים זמן מהצפוי - אם גוגל מפות אומר שעה נסיעה, אולי זה יהיה שעתיים. עדיף להגיע מוקדם ליעד מאשר להילחץ על הדרך.

כיכרות (Roundabouts) ועירבול חושים: אירלנד משופעת בכיכרות בכל הצמתים הראשיים. בכבישים מהירים הן דרך להימנע מרמזורים ועומסים, ובערים הן פתרון בטיחותי. כיכר בצד שמאל אומרת שתזכרו את הכלל: הכניסה לכיכר היא מהצד שמאל, והפנייה היא בכיוון השעון. מי שבכיכר כבר (מגיע מימינכם) - יש לו זכות קדימה. ייתכן מאוד שתפגשו כיכר עם שני נתיבים. זה טריקי ללא קשר לצד הנהיגה, והרבה נוהגים נלחצים מזה. הכלל: אם בכיכר יש שני נתיבים בכניסה - היכנסו לנתיב השמאלי אם אתם מתכוונים לצאת ביציאה הראשונה (פנייה שמאלה), והיכנסו לנתיב הימני אם אתם ממשיכים ישר או פונים ימינה (כלומר יוצאים ביציאה שנייה או שלישית). כמובן, איתות נדרש בהתאם (איתות שמאלה אם אתם ביציאה הראשונה, ימינה אם מתכוונים להקיף ולצאת ביציאה שלישית). ברגע היציאה מהכיכר - עברו חזרה לנתיב השמאלי. זה נשמע הרבה, אבל כשתעשו זאת פעם-פעמיים זה יהיה ברור. החדשות הטובות הן שכיכרות למעשה זורמות יותר מצמתים - אין אור אדום, אז אם פנוי אתם פשוט נוסעים. החדשות הפחות טובות: כשיש עומס, זה יכול להיות קצת כאוטי. טיפ: אל תתרגשו מצפירות מכוניות מאחור אם היססתם לרגע - סעו רק כשאתם מרגישים בטוח.

בנוסף, סימוני כביש מיוחדים שכדאי להכיר: לעיתים תראו על הכביש ציור של ריבוע צהוב משובץ. זה נקרא Yellow Box והוא מסמן שטח שאסור לעצור עליו כלל. למשל, לפני צומת שבו הפנייה מצד ימין שלכם יוצרת "הצלבה" - ישימו ריבוע צהוב כדי שאם יש פקק, לא יחסמו את הפנייה. בקיצור, אם יש ציור כזה - השאירו אותו פנוי, אל תעצרו עליו גם אם הרמזור ירוק (אם אין לכם מרווח להתקדם מעבר לו). עוד דבר: ברמזורים לפנייה ימינה (שהיא הפנייה החוצה - כמו שמאלה אצלנו) לעיתים האור הירוק שלכם יופיע בו-זמנית עם הירוק של הנסיעה ישר ממול. זאת אומרת שאם אתם עומדים לפנות ימינה בירוק, אבל עדיין באותן שניות רכבים ממול מגיעים ישר - חכו, כי יש להם זכות קדימה. זה לא תקלה - ככה זה בנוי שם. רק כשהנתיב ממול יתפנה, פנו (לפעמים יש גם חץ ירוק ייעודי, אבל לא תמיד).

נהיגה בערים ובכבישים מהירים: בתוך העיר דבלין עצמה, האתגר הוא בעיקר התמודדות עם תנועה ותמרורין לא מוכרים. בדבלין מגבלת המהירות ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש, ויש אכיפה (מצלמות). יש הרבה נתיבי תחבורה ציבורית ומוניות (מסומנים BUS), בעיקר במרכז - הקפידו לא לנסוע בהם בשעות האסורות (יצויין בשלטים). כמו כן, שימו לב לשילוט לכיוון אזורי חניה בתשלום - אם אתם נוסעים למרכז, אולי עדיף לחנות בחניון מוסדר ויקר ולא להסתכן בדו"ח על חניה לא מתאימה ברחוב. מחוץ לעיר יש באירלנד מספר כבישי M (מוטורווי - כביש מהיר עם מספר מסלולין) שהם חדישים, רחבים ונוחים, ופה תענוג לנהוג - אבל לא תבלו עליהם הרבה כי רוב האתרים התיירותיים הם בעומק השטח. לפחות כשיוצאים מדבלין מערבה תתחילו בכביש M נוח.

ציוד ובטיחות בדרכים: ודאו שהרכב מצויד בכל הנדרש. לפי החוק, צריך להיות ברכב אפוד זוהר אחד לפחות, ומשולש אזהרה למקרה חרום. ברוב המכוניות השכורות הפריטים האלה יהיו בתא המטען - מומלץ לבדוק כשאתם אוספים את הרכב. צמיג רזרבי: לא בכל רכב חדש יש גלגל ספייר - חלקם מגיעים עם "קיט תיקון". תבדקו מה המצב אצלכם, וכדאי לשאול את חברת ההשכרה מה הנוהל במקרה של פנצ'ר. בדרך כלל יש להם שירות דרך (גרירה/החלפת גלגל), אבל טוב לוודא. וכמובן - אל תנהגו אם עייפים. נהיגה בצד ההפוך מצריכה עוד יותר תשומת לב, אז חלקו את הנהיגה בין בני הזוג אם אפשר כדי למנוע עייפות נהג.

לבסוף, זכרו שנהיגה באירלנד יכולה להיות הרפתקה מהנה בפני עצמה. לאורך הדרך תפגשו כבשים מלחכות לצד הכביש, תעברו מעברי צוקים צרים עם נוף לים, ותגלו כפרים קטנטנים שלא היו בתוכנית המקורית. קחו את הזמן, תהנו מהדרך, ועצרו איפה שבא לכם - זה הרי כל הקסם בטיול עם רכב. אחרי כל ה"הפחדות" שקראתם כאן, חשוב לומר שאירלנד מדהימה ביופייה, והאנשים בה באמת נחמדים מאוד ועוזרים בשמחה אם טעיתם או נתקעתם. אנחנו פה כדי להכין אתכם, אבל אל תיתנו לזה להלחיץ מדי - רוב המוחלט של המטיילים הישראלים חוזרים מאירלנד בשלום ועם חיוך ענק 😊.

בחירת רכב להשכרה - גודל, סוג ודלק

גודל הרכב - קטן או גדול? ההתלבטות הזו מקבלת משנה תוקף באירלנד. מצד אחד, כבישי המדינה (כפי שפירטנו) ממש מיטיבים עם רכבים קטנים - קל יותר לעבור בכביש צר עם רכב קומפקטי. גולשת אחת המליצה מפורשות: "לשכור רכב קטן ככל האפשר, כי הכבישים הצרים בקורק ובקרי הם ברוחב נתיב ללא שוליים". היא ציינה שכשרכב גדול מגיע ממול, עדיף ששניכם תהיו כמה שיותר צרים… ולכן רכב קטן זה יתרון. מצד שני, מטיילים רבים מגיעים כמשפחה או קבוצה וזקוקים לרכב מרווח. ואכן, ישראלים לא מעטים שכרו גם רכבים גדולים (אפילו וואן 9 מושבים) והסתדרו מצוין - זה דורש זהירות נוספת, אבל זה אפשרי. המסקנה: אם אתם זוג או שלושה מטיילים עם מעט כבודה - לכו על קטגוריה קומפקטית. זה גם זול יותר וגם מקל בנהיגה. אם אתם משפחה או קבוצה - אל תחששו לשכור מיניוואן אם אתם צריכים, פשוט היו מודעים שתצטרכו לשים לב כפול בכבישים הקטנים. אגב, שימו לב שבהרבה כבישים כפריים המהירות בפועל תהיה נמוכה, כך שכוח מנוע אינו שיקול קריטי - גם רכב קטן יספק את הסחיבה הנדרשת (אין באירלנד עליות מטורפות כמו האלפים; השטח יותר גבעי ומתון). לעומת זאת, תא המטען דווקא שיקול חשוב: אם אתם 4 אנשים עם מזוודות גדולות, רכב סופר-מיני פשוט לא יכיל את כולן. לכן, חשבו היטב על האיזון בין מרווח פנימי לצרכי הקבוצה לבין קומפקטיות חיצונית לצרכי הנהיגה.

בכל מקרה, תמיד אפשר להסתכל בקטגוריות הרכב שאנו מציגים באתר - שם יש פירוט של כמה נוסעים ומזוודות כל קבוצה מתאימה. אם מתלבטים בין שני גדלים, עדיף לטעות בכיוון הגדול יותר - שלא תמצאו עצמכם עם מטען שלא נכנס. רק זכרו: רכב גדול יותר = טיפה יותר אתגר בכבישים צרים, וייתכן גם צריכת דלק גבוהה יותר.

גיר אוטומטי או ידני? בישראל רובנו רגילים לרכב אוטומטי, אך באירלנד (כמו ברוב אירופה) מכוניות ידניות נפוצות הרבה יותר. המשמעות היא שמחירי ההשכרה של אוטומטיים יקרים יותר, וההיצע מוגבל. אנחנו ממליצים בחום לשכור רכב אוטומטי, גם אם אתם יודעים לנהוג על ידני. למה? כי גם נהג מיומן על גיר רגיל מישראל, עלול להסתבך כשהיד השמאלית צריכה להחליף הילוכים (הכל הפוך במיקום). הוסיפו על זה שאתם נוהגים בצד שמאל וכל תשומת הלב צריכה ללכת לכביש - התעסקות עם הילוכים רק מוסיפה סיכון וטעות אפשרית. היו שכינו את הנהיגה בידני בשמאל "סכנת חיים - לא בגלל שאני לא יודע לנהוג ידני, אלא בגלל עומס הדברים הלא מוכרים בבת אחת", וזה די מתאר את המצב. למעשה, מטייל ישראלי מנוסה שנסע גם באנגליה וסקוטלנד ציין שבאירלנד הכבישים כ"כ צרים ומפותלים שזה הרבה יותר מאתגר, ולכן ממליץ דווקא שם לוותר על ידני לחלוטין. בטיפים של למטייל גם נאמר חד משמעית: "לא להתפשר בשום אופן ולקחת רכב אוטומטי - למרות ההבדל במחיר, זה חובה". אנחנו מסכימים - החיים שלכם שווים יותר מכמה עשרות יורו חיסכון.

ולכן, הזמינו אוטומט מראש וכמה שיותר מוקדם. כמות הרכבים האוטומטיים בצי באירלנד מוגבלת, ואם תחכו לרגע האחרון, ייתכן שלא יישארו. תופתעו, אבל אפילו בחורף היו מקרים שלישראלים לא נשאר רכב אוטומטי פנוי והם נאלצו לקחת ידני (או לשדרג לקטגוריה יקרה מאוד רק כדי לקבל אוטומט). אז סמנו במנוע החיפוש שלנו "גיר אוטומטי" וסננו בהתאם - ותראו את האפשרויות. שימו לב שמחיר אוטומטי באירלנד אכן עלול להיות גבוה משמעותית ממקבילו הידני, לפעמים פי 1.5 ואפילו פי 2. זה חלק מהשיקולים בתקציב הטיול, אבל כאמור - ברוב המקרים זה שווה את השקט הנפשי. אם בכל זאת אתם שוקלים לקחת ידני (נניח כי יש רק ידני זמין), עשו לעצמכם טובה ונסו להימנע מנהיגה ידנית בלב עיר סואנת בימים הראשונים. אולי אפילו קחו מונית החוצה מהעיר ואז התחילו לנהוג. אנחנו לרשותכם בייעוץ במקרה כזה.

סוג הדלק - בנזין או דיזל? באירלנד יש גם רכבי בנזין (שזה "Petrol") וגם דיזל בשפע. רכבים גדולים ובינוניים רבים מונעים בדיזל (מה שמשפר את צריכת הדלק ומספק מומנט טוב בעליות). יש גם כלי רכב היברידיים וחשמליים בהיצע אצל חלק מהחברות, אבל אם לא הזמנתם במיוחד, רוב הסיכויים שתקבלו בנזין/דיזל רגיל. זה לא משהו שאתם בדרך כלל יכולים לבחור בעת ההזמנה - אלא יותר עניין של מה תקבלו בפועל. בכל מקרה שימו לב על מה הרכב נוסע: זה יהיה מצוין במדבקה על מכסה הדלק או על המפתח, וגם כתוב בחוזה ההשכרה. חשוב מאוד לא להתבלבל - לתדלק תמיד בסוג הנכון. משאבות בתחנות הדלק מסומנות בצבע: ירוק לרוב זה בנזין (Unleaded Petrol) ושחור זה דיזל (Diesel). אם אינכם בטוחים, תשאלו בתחנה.

מחירי הדלק באירלנד דומים לישראל. נכון ל-2025, ליטר בנזין נע סביב 1.7 יורו, ודיזל ~1.6 יורו (משתנה מעט בין תחנות). כלומר, 6-7 ש"ח לליטר. לכן, אם יש לכם אפשרות בחירה - דיזל מעט חסכוני יותר, אך ההבדל לא מאוד גדול. מה שכן, רכבי דיזל לרוב הם ידניים (הרבה דיזלים הם דגמי בסיס גדולים ידניים). רכבי אוטומט לעיתים יהיו בנזין. כך או כך, תכננו תקציב דלק ראוי אם אתם עושים מסלול ארוך. לדוגמה, מסלול המקיף את כל דרום-מערב וצפון אירלנד בקלות יכול להיות 1500-2000 ק"מ בשבועיים - שזה אולי 120-150 ליטר דלק לרכב משפחתי, כלומר כ-€200. טיפ: באירלנד תחנות דלק רבות הן בשירות עצמי. חלקן פתוחות 24/7 (בעיקר צמודות לסופרמרקטים גדולים או בכבישים ראשיים). ניתן לשלם בכרטיס אשראי בינלאומי ברובן, אבל לפעמים תתבקשו להזין מראש סכום או להגביל את הסכום - קצת מבלבל. אפשר פשוט להיכנס לחנות, לומר כמה ליטר/יורו דלק אתם רוצים, לשלם וימפעילו את המשאבה. או לתדלק ואז לשלם בקופה (אם המשאבות אינן אוטומטיות). גם יש משאבות אוטומטיות מלאות, למשל בתחנת Circle K ליד שדה דבלין - שם מכניסים כרטיס אשראי למשאבה עצמה והיא תחייב בסוף התדלוק. במערכת כזו ייתכן והכרטיס יחוייב בביטחון בסכום קצת גבוה (נגיד 100€) ואז מתוקן בפועל לסכום התדלוק. אל תבהלו אם ראיתם חיוב ביניים גבוה - הוא מסתדר אחרי יום-יומיים.

טיפ נוסף - תדלוק ומדיניות דלק: ההמלצה שלנו היא לשכור רכב עם מדיניות דלק "מלא למלא" (Full to Full). ברוב הצעות ההשכרה זה המצב, ופירושו שאתם מקבלים את הרכב עם מיכל מלא, ומתחייבים להחזירו מלא. זו השיטה ההוגנת ביותר - אתם משלמים רק על מה שנסעתם. אופציה אחרת שקיימת לפעמים היא "מלא-ריק" שבה מוכרים לכם מראש מיכל דלק וחוזרים ריק. זו אופציה שנוטה להיות יקרה ומיותרת לרוב המטיילים (יש עמלות תדלוק). לכן, אנו תמיד מנסים לעבוד עם החברות שמציעות מלא/מלא. גם מטיילים מנוסים ציינו שחשוב לוודא זאת ולהימנע מתשלום מיותר: "רצוי לסגור על עסקה עם מיכל מלא ולהחזיר מלא, כדי שלא תטריחו עצמכם בענייני דלק בהגעה וביום ההחזרה". כלומר פשוט להיכנס לחופשה בראש שקט - התחלתם עם טנק מלא, פשוט תדלקו יום לפני ההחזרה ותגיעו רגועים. דרך אגב, דלק יקר יותר בערים גדולות - למשל באזור דבלין הליטר יקר בכ-5-10 סנט מאשר בתחנות כפריות. לכן, אם יוצא לכם, מלאו מחוץ לעיר לפני שחוזרים לשדה התעופה. תחנת דלק ליד השדה יכולה להיות עם הפרש קל למעלה, אבל לא משמעותי מדי אז לא לשבור את הראש - יותר חשוב שלא תחזירו עם דלק חסר ותשלמו קנס לחברת ההשכרה.

ביטוח הרכב השכור ופיקדון - מה חשוב לדעת באירלנד

ביטוחי רכב שכור - סקירה מהירה: באירלנד, כמו בכל אירופה, כל הצעות ההשכרה כוללות ביטוח בסיסי שנקרא CDW/TP - זהו ויתור נזק והגבלת השתתפות עצמית במקרה תאונה או גניבה. הביטוח הבסיסי הזה מגן עליכם מפני אחריות מלאה במקרה של נזק לרכב (או נזק לצד ג'), אבל הוא מגיע עם השתתפות עצמית גבוהה. באירלנד בדרך כלל השתתפות עצמית נעה סביב €1,000 ואף יכולה להגיע ל-€2,000 (תלוי חברה וקטגוריית רכב). כלומר, אם חס וחלילה נגרם נזק - אתם תשלמו עד סכום זה מכיסכם, והביטוח יכסה את השאר. בנוסף, יש סעיפים שביטוח הבסיס מחריג - לרוב נזקים לשמשות, צמיגים, מראות תחתית הרכב אינם מכוסים בביטוח הבסיס.

בגלל ההשתתפות הגבוהה, חברת ההשכרה תשמור פיקדון מכרטיס האשראי שלכם בגובה ההשתתפות העצמית. זו נקודה סופר-חשובה: כשאתם מגיעים לדלפק, אפילו אם כבר שילמתם על ההזמנה, יידרש מכם לתת כרטיס אשראי לחיוב פיקדון. הפקיד יחסום בסביבות €1,000-€3,000 (תלוי מדיניות החברה וסוג הרכב) לטובת ביטחון. למטיילים שלא מוכנים לזה זה עלול להגיע כהפתעה: מטייל אחד ציין בפירוש - "כל מי שמתכוון לשכור רכב באירלנד, צריך לדעת שיידרש לגהץ 1,500 יורו פיקדון מכרטיסו. זה סכום עתק שלא תמיד נותר במסגרת האשראי, ואת זה חברות ההשכרה בארץ אינן מספרות". שמענו סיפורים על אנשים שגילו בדלפק שאין להם מסגרת מספקת בכ. האשראי לפיקדון, ונאלצו לוותר על הרכב(!). אל תיתפסו לא מוכנים: דאגו לכרטיס אשראי בינלאומי עם מסגרת פנויה של לפחות 1,500 יורו - ורצוי 2,000 יורו למקרה של רכב גדול/יוקרתי יותר. הכרטיס חייב להיות פיזי ולא בארנק דיגיטלי ועל שם הנהג הראשי.

מה עושים אם אין ברשותכם אשראי במספיק מסגרת? כאן נכנס השיקול של הרחבת ביטוח (Full Coverage). חברות ההשכרה מציעות בדלפק רכישת ביטוח מלא שמבטל לחלוטין את ההשתתפות העצמית (נקרא Super CDW או ביטול השתתפות). עלותו אינה זולה - סדר גודל €25-€40 ליום, אבל אם קונים אותו, ברוב המקרים הם מוותרים כמעט לגמרי על הפיקדון או שתופסים רק סכום סמלי (כמה מאות יורו). למעשה חלק מהישראלים בוחרים מראש לשלם את התוספת הזו כדי לא להיות מוטרדים מנזק וללא צורך במסגרת כ"כ גדולה. מטייל ישראלי שנסע באירלנד שיתף: "מומלץ מאוד לעשות את תוספת הביטוח המקומי €24 ליום - זה מכסה הכל ללא השתתפות עצמית. כתוצאה מסטייה פתאומית פינצ'רתי 2 צמיגים בבת אחת (והכל היה מכוסה)". אכן, בכבישים הצרים באירלנד מאוד קל לקבל שריטה או פנצ'ר - ענפי שיחים שרטו רכבים של מטיילים רבים, וגם נהגים זהירים גילו שפשוט בלתי אפשרי להחזיר רכב ללא אף סימן לאחר שבועיים בכבישים הללו. אז הרחבת הביטוח נותנת שקט נפשי וגם מורידה את הצורך בפיקדון גדול (דמי הפיקדון יקטנו או יתבטלו אם לוקחים ביטוח מלא דרך חברת ההשכרה). מה החיסרון? מחיר, כמובן. אם שוכרים לשבועיים, €25 ליום זה €350 נוספים, לפעמים יותר ממחיר ההשכרה עצמה. פה כל אחד עושה את השיקול - ביטחון מול עלות. אנחנו תמיד ממליצים לבחור להוסיף אחד מהשניים: לקחת את ביטול ההשתתפות של חברת ההשכרה או ביטוח להחזר השתתפות עצמית במעמד הזמנת הרכב באתר.

מה האפשרויות לביטוח מלא?

1. לקנות ביטוח החזר השתתפות עצמית חיצוני - למשל דרך האתר שלנו עוד בעת ההזמנה, או דרך חברת ביטוח נסיעות בארץ. ביטוח כזה עולה בדר"כ פחות. הוא לא מונע את הצורך בפיקדון גבוה בדלפק, אבל הוא מבטיח שאם תחוייבו על נזק - תקבלו החזר מחברת הביטוח. היתרון: מחיר זול יחסית וכיסוי רחב (כולל לרוב גם שמשות, צמיגים, שירותי גרר וכו'). החיסרון: במקרה נזק, אתם צריכים לשלם בדלפק ואז לתבוע החזר, תהליך שלוקח זמן ודורש הגשת מסמכים.
2. לקנות את הביטוח המלא של חברת ההשכרה במקום - זה הסיפור של €20-€40 ליום. יקר, אך פשוט - ברגע שקניתם, החברה לא תרדוף אתכם על שום שריטה (מלבד ממש מקרה של נהיגה רשלנית מאוד/עבריינית). גם הפיקדון יורד למינימום סמלי. אפשר גם להחליט במקום - אם נחתתם ומזג האוויר מזעזע, הכבישים מפחידים ואתם בלחץ, ייתכן שתרצו לקחת את ההרחבה למרות שלא תכננתם.
3. לנסוע על הביטוח הבסיסי בלבד - יש גם מטיילים שעושים זאת. היו מודעים שפיקדון גבוה יינעל לכם, ותתפללו שדבר לא יקרה. 😇 אם הכל עובר חלק - חסכתם כסף. אבל קחו בחשבון שבאירלנד אחוז התביעות (SCRATCHES וכו') גבוה יחסית. למשל, בסקר שעשינו בקהילה שלנו, אירלנד הייתה בין המדינות עם הכי הרבה דיווחי נזק קל - הפגוש שפשף בגדר אבנים, מראה שנשרטה, צמיג שהתפוצץ מהמורות. תרחישים די נפוצים. לכן, לגמרי להבין את מי שלא רוצה לקחת סיכון.

אם אתם מתלבטים, מוזמנים לקרוא את המדריך המקיף שלנו על ביטוח רכב שכור בחו"ל, שבו אנחנו מסבירים בפירוט את ההבדלים בין CDW, ביטול השתתפות עצמית, החזר השתתפות וכל המושגים - כך תוכלו לקבל החלטה מושכלת מה מתאים לכם.

חשוב לזכור: לא משנה מה החלטתם, אל תתנו לפקיד בדלפק לבלבל אתכם. כמעט תמיד ינסו למכור לכם שם תוספת ביטוח, גם אם כבר רכשתם משהו אונליין. זה חלק מה"תסריט" שלהם - יפחידו אתכם בסיפורים ("אתם יודעים כמה עולה שריטה? וכמה מסוכן בלי כיסוי..."). היו מנומסים אך תקיפים. אם אתם מכוסים בדרך שלכם - הודיעו להם בנימוס ותעמדו בהחלטה. לעיתים הם גם מציעים "שדרוג" רכב (גדול יותר) בתוספת תשלום - זה מפתה, אבל אם אין לכם צורך אמיתי ברכב גדול, אפשר לסרב. מנסיוננו, לא פעם בסוף יתנו לכם רכב טוב יותר גם בלי כסף, כי נגמר להם המלאי הקטן 😉. בכל מקרה, קיראו היטב על מה אתם חותמים בחוזה ההשכרה - וודאו שאין שם חיובים שלא דיברו עליהם. למשל, היו מקרים שגילינו שסניף באירלנד הוסיף סעיף שהחתימו נהגים עליו שהם מצהירים שלא עשו תאונה ב-3 השנים האחרונות, כתנאי לתוקף הביטוח. דברים מוזרים, אבל קורים - אז שימרו עותק של החוזה, שיהיה תיעוד לכל.

בדיקת הרכב ושמירה על הכיס: כפי שכבר ציינו, הרכבים באירלנד עובדים קשה בכבישים צרים… לא נדיר לקבל רכב עם כמה "מכות פח" ושריטות קלות מכל הצדדים. מאוד מאוד חשוב לעבור על הרכב לפני היציאה ולתעד כל נזק קיים. צלמו בטלפון סביב-סביב, ובדקו שהכל רשום במסמך המסירה. אם מצאתם שריטה שלא סומנה - חיזרו מיד לנציג ובקשו שיתקן. האירופאים יודעים שישראלים קצת "פדנטים" בקטע הזה - אל תתביישו, זה לגיטימי. עדיף להציק עכשיו 5 דקות מאשר אחר-כך לרדוף אחרי חיובים. גם בדקו שהציוד ברכב תקין: יש צמיג ספייר? יש אפוד זוהר ומשולש? ואם לא - תשאלו. ידע מוקדם יחסוך לכם בלת"מים אם יהיו.

לסיום נושא הביטוח נאמר כך: נסו לצאת לדרך עם תוכנית ביטוח ברורה לכם. כשתעמדו בדלפק, עייפים מהטיסה, זה לא זמן טוב לקבל החלטות יקרות. אנחנו פה לענות לכל שאלה שלכם לפני הנסיעה - נוכל לומר לכם מה כלול בדיל שסגרתם, ומהן האופציות. מה שתחליטו - נהיה לצדכם. וטיפ שלנו: ידע זה כוח - ככל שתגיעו יותר מוכנים, שום פקיד מכירות חלקלק לא יצליח למכור לכם שטויות שלא רציתם.

רישיון נהיגה ישראלי והצורך ברישיון בינלאומי באירלנד

זו שאלה נפוצה: האם צריך רישיון נהיגה בינלאומי כדי לשכור ולנהוג באירלנד? התשובה קצת מורכבת. נפרק אותה:

מבחינת החוק האירי: רשויות הרישוי של אירלנד (NDLS) קבעו רשמית שהן מכירות ברישיון נהיגה תקף מכל מדינה למבקרים בתחומה. כלומר, אין איסור לנהוג עם רישיון ישראלי, בתנאי שהוא מובן לקריאה באנגלית. מצד שני, משרד התחבורה בישראל לא סיפק הנחיה ברורה לגבי אירלנד (היא אפילו לא מופיעה ברשימת המדינות באתר משרד התחבורה ש"מכירות" ברישיון הישראלי). בפועל, דווח לנו ע"י מטיילים וגם ממשטרת התנועה באירלנד ששוטרים מקומיים כן מקבלים רישיון ישראלי ולא דורשים בהכרח רישיון בינלאומי אם נעצרים לביקורת. אבל - וזה "אבל" חשוב - חברות ההשכרה עצמן יכולות להציב תנאים משלהן.

תנאי חברות ההשכרה באירלנד: ברוב החברות הבינלאומיות כתוב משהו בנוסח: "רישיון נהיגה זר עם תרגום לאנגלית נדרש אם הרישיון לא באנגלית". למשל, בחברת Avis אירלנד נאמר: "An international driver’s licence will be required where an English translation is not present on the driving licence". כלומר, אם הרישיון לא באנגלית - צריך רישיון בינלאומי. Budget כותבים דבר דומה: מבקרים מחו"ל חייבים להציג רישיון ממדינתם וכן תרגום לאנגלית אם הרישיון בשפה שאינה אותיות לטיניות. Enterprise קובעת: "Non-EU licence holders are required to have an international driving permit if the licence is not in English". וחברות אחרות באופן דומה.

מה זה אומר לגבינו? הרישיון הישראלי הוא דו-לשוני - שם פרטי ושם משפחה באנגלית, אך כל השאר בעברית. מבחינת אותיות, כן רשום באנגלית "Israel" וכיתוב "Driving Licence" וכו', אבל לא הכול באנגלית. חלק מסניפי ההשכרה באירלנד יסתפקו ברישיון הישראלי הפלסטי (ראו הרבה כאלה ויודעים לקרוא את התאריך והפרטים) - במיוחד אם הזנתם את פרטיכם באנגלית בהזמנה (הם מצפים לכם). אבל חלקם רשאים לדרוש לראות גם רישיון בינלאומי תקף (IDP) כתעודה נלווית. היו מקרים בודדים שמתעקשים על כך בפועל בדלפק - זה תלוי במדיניות הפנימית ואפילו בפקיד שנתקלתם בו. חשוב להבין: רישיון בינלאומי כשלעצמו אינו תקף ללא הרישיון הישראלי - הוא רק תרגום שלו. והוא תקף לשנה מיום הנפקתו.

אז מה עושים? ההמלצה שלנו: להוציא רישיון נהיגה בינלאומי לפני הנסיעה. גם אם 90% שזה לא יידרש, שווה את השקט הנפשי. במיוחד שהחוק באירלנד טיפה אמורפי - נעדיף לא להיות תלויים בפרשנות של שוטר/פקיד מזדמן.

נקודה נוספת: ותק וגיל נהג. על הרישיון הישראלי מצוין תאריך הנפקה, כמובן. חברות ההשכרה באירלנד דורשות ותק מינימלי - למשל, Budget מחייבת ותק של שנתיים לפחות לרכב קטן, ו-8 שנים לרכב משפחתי גדול (נשמע מוזר, אבל כך הם כותבים - בפועל מקפידים בעיקר על גיל הנהג ולא ממש בודקים שנות רישיון, אך זה כתוב בתנאים). Sixt לדוגמה דורשת מינימום 4 שנות רישיון אם הנהג רק בן 21. ודאו שאתם עומדים בתנאי הגיל והוותק שמצוינים בהזמנה. גיל מינימלי ברוב החברות הוא 21, אם כי חלקן מאפשרות בגיל 19-20 עם חיוב נוסף משמעותי (סביר שפחות רלוונטי לישראלים כי 19 זה חיילים). נהג צעיר (מתחת 25) ישלם תוספת בערך €30 ליום. אצלנו במנוע כבר נכניס את זה למחיר אם ציינתם גיל. גיל מקסימלי - לרוב אין מגבלה רשמית עד גיל 75, אבל נהגים מעל 75 נדרשים לעיתים להציג אישור רפואי או מכתב מהביטוח שלהם בבית שהם כשירים לנהיגה. חברות כמו Enterprise דווקא לא שמות גבול גיל בכלל (משכירות גם לגיל 90), ואילו חלק מהחברות המקומיות מגבילות לגיל 70-75. שימו לב לזה אם אחד הנהגים מאוד מבוגר - אולי עדיף להזמין מחברה שאין לה תקרה (נוכל לייעץ ספציפית).

לסיכום הסעיף: קחו איתכם את הרישיון הישראלי + רישיון בינלאומי תקף. כך תהיו מכוסים לכל מצב. אם טרם הוצאתם, באתר שלנו יש גם מידע היכן מוציאים רישיון בינלאומי בארץ - כולל רשימת סניפים מעודכנת.

מעבר לצפון אירלנד - מה חשוב לדעת כשרוצים לחצות את הגבול

אחד היתרונות בטיול באירלנד הוא הקרבה לצפון אירלנד, השייכת לבריטניה - אזור עם אטרקציות יפהפיות משלו (במיוחד חבל אנטרים עם "סוללת הענק" המפורסמת, העיר בלפסט התוססת, ועוד). רבים משלבים יום-יומיים בצפון במסגרת טיול באירלנד הדרומית. החדשות הטובות: הגבול פתוח לחלוטין, אין שום ביקורת (אפילו לא מבחינים שחציתם חוץ משלטי "ברוכים הבאים לבריטניה"). החדשות הרעות: מבחינת השכרת הרכב, זה נחשב יציאה ממדינת ההשכרה ויש לכך השלכות ביטוחיות.

יש לעדכן את חברת ההשכרה מראש אם בכוונתכם לנסוע לצפון אירלנד (או בכלל לבריטניה). ברוב מוחלט של המקרים זה מותנה באישור וגורר תוספת תשלום חד-פעמית עבור "ביטוח חציית גבול". הסכום אינו משמעותי: בערך כ-€30-€40. קיבלנו דיווח מזוג מטיילים שלמשל בחברת Sixt נגבה €30 + מע"מ ועוד מס £5 + מע"מ עבור אישור מעבר לצפון - סה"כ כ-€35-€40. זה חד-פעמי, לא תלוי מספר הימים, ומשלם את זה בדלפק (או כבר בהזמנה אם סימנתם). חברות אחרות לוקחות אולי 20-30 יורו. חלקן פשוט נותנות טופס "אישור" לקחת את הרכב מעבר לגבול. מה קורה אם לא אמרתם ועברתם? ובכן, טכנית הרכב מבוטח רק בתחומי המדינה שבה נשכר. אם תעברו ללא אישור, אתם מפרים את החוזה - במקרה טוב לא יקרה כלום ואף אחד לא ידע (פחות סביר כי ברוב הרכבים יש GPS כיום), במקרה פחות טוב אם יהיה אירוע (תאונה/תקלה) אתם עלולים לגלות שאתם לא מכוסים וזה כאב ראש אדיר (וגם קנס הפרת חוזה). לכן לא מומלץ להסתכן בשביל €30 - פשוט שאלו ובקשו אישור. אגב, אנחנו באתר שלנו מאפשרים לכם לסמן במהלך ההזמנה שתיסעו למדינה שכנה (תחת "מעבר בין מדינות"), וככה תקבלו רק תוצאות של חברות שמאפשרות זאת וכוללות את התוספת במחיר (או שמציינות אותה).

נקודה חשובה: צפון אירלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת, ולכן יש כמה הבדלים מיידים כשתחצו:

• מיילים ולא קילומטרים. ברפובליקה של אירלנד (הדרומית) השילוט מהירות ומרחקים הוא בקמ"ש ומטרים, כמו אצלנו. אבל בצפון אירלנד, כמו בשאר בריטניה, עוברים למיילים ויארדים. זה אומר שכשתראו שלט "50" בצפון, זה 50 מייל לשעה שהם ~80 קמ"ש. שימו לב במיוחד לזה כדי לא לטעות ולנסוע לאט מדי או מהר מדי. רוב רכבי ההשכרה שמיועדים לאירלנד יראו לכם במד המהירות גם קמ"ש וגם מייל, אז הסתכלו לפי הסקאלה הנכונה.
• לירה שטרלינג ולא יורו. בצפון אירלנד המטבע הוא פאונד בריטי (GBP). אמנם בערים קרובות גבול רבים מקבלים גם יורו (בעיקר תיירותית), אבל בתחנת דלק נידחת אולי לא. מומלץ לשאת קצת מזומנים בלירה שטרלינג אם אתם שם יום-יומיים, או פשוט לשלם בכרטיס אשראי (בצפון אין עמלת המרה משמעותית בכרטיס). חברות האשראי הישראליות כרגיל יחשבו זאת כעסקה במטבע חו"ל (ושווה להצטייד בכ. אשראי טוב בכדי לחסוך את עמלת המרת המט"ח הנוספת מפאונד לאירו).
• כללי התנועה זהים כי עדיין נוהגים בצד שמאל, אבל יש כמה תמרורים מעט שונים בסגנון הבריטי. למשל, צומת ללא מוצא מסומן בצורה קצת אחרת, ומותר לפנות שמאלה באדום ברמזור מסוים אם יש חץ שחור (סוג של "צור ירוק" מקומי). לא משהו קריטי.
• מצלמות מהירות - ידוע שבצפון אירלנד האכיפה אלקטרונית יותר נוכחת מאשר באירלנד. לא כל כך תרגישו בזה בטיול קצר, אבל סעו לפי החוק כמובן כדי לא לקבל דו"ח הביתה. דו"חות מהירות עשויים להגיע גם מחברת ההשכרה (שבנוסף על העברת הקנס על שמכם תגבה דמי טיפול בעבור כל דוח ודוח בנפרד).

אם אתם מתכננים להחזיר את הרכב בצפון אירלנד, כלומר לשכור באירלנד ולהחזיר בבריטניה, זה כבר סיפור אחר: לא כל חברה מאפשרת, ואלו שכן - גובות דמי החזרה במדינה אחרת גבוהים מאוד (לעיתים מאות רבות של אירו). לרוב זה לא משתלם. עדיף במקרה כזה להחזיר את הרכב בדרום ולקחת רכבת/אוטובוס צפונה, או ההפך.

עוד הבדל: אם חשבתם על מעבר עם הרכב במעבורת לאנגליה/סקוטלנד - ברמת העיקרון זה אפשרי בחברות מסוימות, אך דורש אישור מיוחד מראש ועלות נוספת לא מבוטלת. וגם זמני המעבורות ארוכים (למשל מבלפסט לסקוטלנד 2-3 שעות, לדאבלין-ווילס כ-3.5 שעות). רוב המטיילים הישראלים לא עושים זאת, אלא מתמקדים באי האירי בלבד ושוכרים בנפרד באי הבריטי.

בשורה התחתונה, צפון אירלנד בהחלט שווה קפיצה, אל תוותרו עליה בגלל חשש מנהיגה - זה לא שונה, והערים שם אפילו יותר נוחות לנהיגה (כבישים רחבים יותר, תשתית בריטית). פשוט תכננו מראש את העניין המנהלי של עדכון חברת ההשכרה ותשלום הפוליסה הנדרשת. אנחנו כמובן יכולים לעזור - נסו לסמן במנוע החיפוש שתרצו לעבור למדינה שכנה, ואם הסתבכתם תשאלו אותנו ישירות.

שימו לב: מעבר הגבול לא דורש שום דבר מכם אישית - אין בידוק דרכונים (שניהם באי אירלנד חלק מהאזור המשותף לתנועה חופשית עם בריטניה). רק הרכב כאמור הוא השיקול.

משפחות וילדים - מה חשוב לשוכרים המטיילים עם משפחה

כיסאות בטיחות לילדים. החוק באירלנד קובע שכל הילדים מתחת לגובה 150 ס"מ או משקל 36 ק"ג (בערך עד גיל 12) חייבים לשבת במושב בטיחות או בוסטר מתאים. בפועל, אם אתם מטיילים עם ילדים - ודאי תזדקקו לכיסא/בוסטר עבורם. אפשרויות: לשכור מחברת ההשכרה מושב תינוק/ילד, בדרך כלל בעלות כ-€10 ליום (עם תקרת מחיר). רצוי להזמין מראש את הכיסא, כי המלאי מוגבל בסניפים קטנים. האיכות שלהם לרוב סטנדרטית (לא חדשה מהניילון, אבל תקינה). אופציה שנייה - להביא מהבית בוסטר קל מתקפל (יש כיום דגמים מתנפחים או מתפרקים שנכנסים במזוודה). היו משפחות שעשו זאת וכך חסכו עלות וגם ידעו בדיוק מה רמת הכיסא. רק זיכרו שחברת התעופה צריכה לאשר זאת (רוב חברות הטיסה הסדירות מאפשרות להביא מושב בטיחות לתא הנוסעים/בבטן המטוס ללא עלות נוספת, לעיתים כחלק מהכבודה לתינוק). לתינוק קטן, אם יש לכם סלקל נייד - אפשר גם כן להביא.

עוד נקודה: אם ילדיכם גבוהים לגילם - החוק הוא לפי גובה/משקל, כך שילד בן 11 גבוה אולי לא חייב בוסטר.

תכנון מסלול עם ילדים. למה אנחנו מזכירים זאת במדריך רכב? כי בחירת הרכב הנכון ותכנון זמני הנהיגה קריטיים עם קטנטנים. אם יש תינוק שבוכה בנסיעות ארוכות, אולי עדיף רכב מעט יותר גדול כדי שיהיה מקום להורה לשבת מאחור לידו. אולי תשקלו לשכור רכב עם מערכת מולטימדיה שתעסיק אותם (או פשוט להצטייד במתקן לטאבלט במשענת ראש). בהיבט הנהיגה באירלנד, היתרון הוא שיש המון עצירות טבע ונקודות חן בדרך - ילדים יכולים להשתחרר בגני שעשועים בעיירות, לפגוש כבשים בחווה וכו'. תכננו את ימי הנסיעה שיהיו להם הפסקות: לא יותר משעה-שעתיים נהיגה רצופות. כבישים צרים ומתפתלים גם ככה לא מאפשרים "לטוס", אז נצלו את זה לטובתכם - סעו בנחת, עצרו לכיף ולמנוחה.

ציוד לילדים ברכב: ודאו שברכב יש מזגן פעיל (ברוב הרכבים החדשים יש כמובן). אירלנד לא חמה, אבל בימים מסוימים ברכב סגור יכול להיות מחניק. בקשו בעת ההזמנה רכב עם 5 דלתות (לא לקחת 3 דלתות עם ילדים, כדי שיהיה נוח להושיב אותם מאחור). אם יש לכם עגלה, וודאו שתא המטען מתאים. אנו באתר מספקים הערכה של מספר מזוודות - למשל רכב קומפקטי (קבוצה C) נכנסות 2 מזוודות, שזה אומר אולי עגלה אחת + מזוודה. למשפחה לרוב עדיף רכב סטיישן/פנאי שטח כדי שכל העגלה, הלולים, המזוודות ייכנסו.

נהג נוסף (בן/בת זוג): מומלץ מאוד להוסיף את שני בני הזוג כנהגים, כדי שתוכלו להתחלק בעומס. חלק מהדילים שלנו כוללים נהג נוסף חינם, ואם לא - לעיתים שווה לשלם כמה יורו ליום תוספת. גם כדי שאם חלילה הנהג הראשי לא חש בטוב, השני רשאי לנהוג. חשוב לדעת: נהג נוסף חייב להציג רישיון בתוקף בדלפק ולהיות רשום בחוזה, אחרת הביטוח לא יכסה כשהוא נוהג. אל תנהגו "לא רשומים", זה סיכון גדול.

בידור בנסיעות: אירלנד כאמור לא מצטיינת באוטוסטרדות, לכן הנסיעות יכולות להתארך. אם הילדים משתעממים - הכינו להם משחקי רכב (ספירת כבשים? 😁), הפלייליסט האהוב עליהם, או עצרו בפארק נחמד לפרוק אנרגיה. חופשה מוצלחת עם המשפחה תלויה בכולם, ורכב מאפשר גמישות - נצלו אותה!

טיפים כלליים נוספים לסיום

לא תמיד צריך רכב לכל הטיול: נזכיר שלמרות שזהו מדריך להשכרת רכב, אנחנו חושבים קודם כל על טובתכם כמטיילים. בחלק מהטיול אולי לא תצטרכו רכב - למשל, אם התכנון הוא להיות 3 ימים רק בדבלין עירונית, תחבורה ציבורית ומוניות יספיקו. אפשר לשלב - לשכור רכב רק לחלק מהזמן שבו אתם מסתובבים בטבע ומחוץ לערים. כך תחסכו כסף וטרחה (נהיגה בעיר, חניה). תכננו חכם את הימים - אולי כדאי בסוף הטיול להחזיר את הרכב יום לפני הטיסה ולבלות את היום האחרון בעיר ללא רכב. או ההפך, לנחות, להיות בעיר, ואז לשכור.

ציוד לדרך: מומלץ לקחת מטען לרכב (שקע USB או ממיר למצת) כדי שתוכלו להטעין טלפון שמשמש לניווט. כמו כן, כבל AUX או מתאם בלוטות’ אם אתם רוצים מוזיקה משלכם - ברוב המכוניות החדשות יש בלוטות’ מובנה. אל תשכחו להביא מעמד לטלפון (מחזיק ואקום לשמשה למשל) - כדי שהניווט יהיה מול העיניים בבטחה. אם שכחתם, בחלק מסניפי ההשכרה מוכרים או משאילים כאלה.

תשלום בכבישי אגרה: באירלנד יש מעט כבישי אגרה. רובם עם עמדות תשלום במזומן/כרטיס - מאוד פשוט. יוצא דופן: כביש הטבעת של דבלין (M50) שבו יש מערכת מצלמות אוטומטית ללא מחסום. אם השתמשתם בו (כנראה תשתמשו אם יוצאים/נכנסים לשדה מדרום), עליכם לשלם את האגרה עד השעה 20:00 למחרת. התשלום הוא €3.80 למכונית, וניתן לשלמו אונליין באתר eFlow או בטלפון, אפילו מחו"ל. חלק מחברות ההשכרה כבר מסדירות את זה אוטומטית - למשל Europcar ו-Hertz יחייבו אתכם על המעבר + עמלת טיפול קטנה בלי שתצטרכו לעשות כלום. אחרות (כמו Enterprise) מצפות מכם לשלם ואם לא, הן יגבו מכם אח"כ עם דמי טיפול של €8.5. לכן, תשאלו את נציג ההשכרה: "How do I pay the M50 toll?" - הוא ינחה אתכם. אם צריך לשלם עצמאית, בקשו מהם את מספר הרישוי של הרכב (לרוב כתוב גם בחוזה), וגשו לאתר eflow.ie אחרי הנסיעה ושלמו בכרטיס. זה ימנע חיובים מיותרים. בשאר כבישי האגרה - שלמו במקום (בדרך לצוקי מוהר למשל יש כביש אגרה קטן, €1.90, עם מטבעות).

נהיגה בלילה: זכרו שבכפר אירי אין תאורה ברחוב. אם יוצא לכם לנהוג אחרי חשיכה, סעו במשנה זהירות - במיוחד היזהרו מחיות על הכביש (כבשים, צבאים באזורים מיוערים). שמענו על רכב שחזר עם פגוש שבור כי התנגש באייל קטן. הישארו ערניים. בנוסף, גשם + חושך = ראות נמוכה מאוד. הפעילו אורות ערפל אם יש, ועיצרו למנוחה אם אתם מרגישים עייפות. עדיף לצאת מוקדם ולהימנע ככל האפשר מנהיגות לילה מחוץ לעיר.

חנייה בערים ועיירות: ברוב העיירות הקטנות החניה ברחוב היא בחינם, או בתשלום מזערי במדחן (שילוט "Pay and Display"). בערים, צפו לתשלום. בדבלין יש אזורים עם חניה ברחוב בכחול-לבן, אבל מומלץ פשוט להיכנס לחניון ציבורי ולשלם. זה יחסוך סיבובי חיפושים. עלות יום חניה בדבלין יכולה להיות €20-€30, קחו זאת בחשבון בתקציב. וודאו שהמלון שלכם כולל חניה - לא מובן מאליו. אם אין, שאלו אותם להמלצה על חניון קרוב.

שירות לקוחות שלנו: במהלך הטיול, אם צץ לכם ספק או בעיה - תפנו אלינו! אנחנו זמינים בווטסאפ (גם בערב ובסופ"ש, כי אנחנו יודעים שתקלות לא קורות רק בשעות העבודה...). כבר עזרנו ללקוחות בפאנצ'ר באמצע שום מקום למצוא גרר, תיווכנו בטלפון עם סניף מקומי, ועוד. תרגישו חופשי - אנחנו איתכם לאורך כל הדרך.

נסיים בנימה אישית: אירלנד היא אחד היעדים שהכי יקרים לליבנו. החל משנת 2018, כשהקמנו את "פאפם פאפם", הייתה לנו משיכה מיוחדת לארץ הירוקה הזו. למדנו כל פינה, אספנו מידע מהשכרות רבות שביצענו שם עבור ישראלים, ואנו גאים להגיד שאנחנו מכירים הכי טוב את השכרת הרכב באירלנד והצרכים של שוכרי רכב ישראלים - פשוט כך. אנחנו פה כדי לוודא שהטיול שלכם יהיה פאפם פאפם - חלק, קצבי וכיפי! 🎉🚗

שתהיה לכם נסיעה טובה ובטוחה באירלנד! תהנו מכל רגע, תספגו את הנופים, ואל תשכחו לשתף אותנו בחוויות כשתחזרו. אנחנו תמיד שמחים לקבל משוב, טיפים חדשים שלמדתם (ונוסיף אותם למדריך בשמחה!), ותמונות. צאו לדרך בביטחון - אתם מצוידים עכשיו בידע שייתן לכם יתרון בכל צומת. צוות פאפם פאפם מאחל לכם טיול מוצלח ומלא הרפתקאות בירוק העד של אירלנד.

לעוד מידע והעמקה: מוזמנים לקרוא מדריכים נוספים באתר שלנו, כמו המדריך המלא לביטוח רכב שכור בחו"ל, הסבר על רישיון נהיגה בינלאומי, טיפים כלליים להשכרת רכב בחו"ל ועוד - הידע אצלנו מתעדכן תדיר בקהילה שגדלה מאז 2018. תמיד כאן בשבילכם.

מסלולי טיול מומלצים עם רכב שכור מקהילת המטיילים של פאפם פאפם באירלנד

להשוואת מחירים