השכרת רכב בגרמניה

אנחנו בפאפם פאפם, מנוע ישראלי להשוואת מחירי השכרת רכב הפועל משנת 2018, חולקים מהמומחיות והניסיון שצברנו כדי להבטיח לכם חוויית השכרה חלקה ומהנה. במדריך זה ריכזנו טיפים והמלצות המבוססים על מידע עדכני ודיווחים אישיים של מטיילים ישראלים ששכרו רכב בגרמניה. אנו תמיד פועלים לטובת השוכרים - מספקים את כל הידע, נלחמים בהפתעות לא נעימות וחושפים את הטריקים של חברות ההשכרה. בואו נצא לדרך!

למה בכלל לשכור רכב בגרמניה?

גרמניה היא יעד מדהים לטיולי רכב - מנופי היער השחור והטירות של בוואריה ועד לערים תוססות כמו ברלין ומינכן. רכב שכור נותן לכם חופש מוחלט להגיע לכל פינה בדרך שלכם. אבל לא בכל טיול כדאי לשכור רכב: אם אתם מתכננים למשל ביקור עירוני בלבד (בברלין, בפרנקפורט וכו'), תגלו שתחבורה ציבורית מעולה וזולה תספיק לכם. ברלין, לדוגמה, מציעה רשת תחבורה ציבורית יעילה שיכולה להיות מהירה ונוחה מרכב פרטי בתוך העיר. לכן אנחנו ממש לא ממליצים לשכור רכב אם אתם לא יוצאים מהעיר. מצד שני, למשפחות או זוגות המטיילים בכפרים, בעיירות ובטבע - רכב שכור הוא כמעט הכרח כדי להגיע בנוחות לאטרקציות הפזורות ברחבי המדינה.

טיפ שלנו: הצטרפו לקהילות מטיילים ישראליות (למשל בפייסבוק) כדי לראות איך מטיילים דומים לכם התנהלו. לפעמים תמצאו שקיים שאטל מאורגן או רכבת נוחה ליעד מרכזי בטיול, ואז תוכלו לשכור רכב רק לחלק מהזמן ולא לכל התקופה. אחרי שתכננתם את מסלול הטיול ובדקתם חלופות - אם החלטתם שרכב שכור הוא הפתרון הנכון עבורכם, המדריך הזה בשבילכם!

מתי להזמין? - עונות וחגים

בקיץ ובחגים ישראליים: חודשי יולי-אוגוסט (החופש הגדול) הם שיא העונה - המחירים גבוהים במיוחד וככל שמתקרבים לתאריך הם רק עולים. גם סביב חגי תשרי (סוכות, ראש השנה) בספטמבר-אוקטובר יש ביקוש - אם אתם מטיילים בתקופה זו או אחריה, מומלץ להזמין מוקדם כדי לשריין רכב. בקיץ ההיצע אוזל מהר, במיוחד לרכבים גדולים או מיוחדים, אז אל תחכו לרגע האחרון. זכרו: רוב ההזמנות כוללות ביטול חינם, אז עדיף לתפוס רכב מראש ותמיד אפשר לבטל אם מוצאים דיל טוב יותר.

אחרי הקיץ: בתחילת ספטמבר, לאחר החופש הגדול, יתכנו ירידות במחירים ביעדים רבים. אם הזמנתם רכב לתקופת חגי תשרי, שווה לבדוק שוב בתחילת ספטמבר אם המחירים ירדו - אצלנו בפאפם פאפם אפשר אפילו להפעיל שירות התראה אוטומטי להורדת מחיר. כך תוכלו אולי לשפר את ההזמנה שלכם ולהוזיל עלויות ברגע האחרון, ואנחנו תמיד נציע את מה שישרת אתכם הכי טוב.

חורף וסקי: בחורף הגרמני (דצמבר-פברואר) פחות ישראלים מטיילים, למעט אולי בחגי חנוכה/כריסמס או לחופשות סקי. אם אתם מתכננים נהיגה בחורף (למשל באזור האלפים הבוואריים או חציית הגבול לאוסטריה/שוויץ), ודאו שהרכב מצויד בצמיגי חורף מתאימים. בגרמניה החוק מחייב צמיגי חורף בתנאי שלג/קרח, וחברות ההשכרה מספקות רכבים עם צמיגי חורף בעונה הקרה - במיוחד בדרום גרמניה (למשל כל הרכבים במינכן כבר מצוידים בצמיגי חורף בתקופה המתאימה). אצלנו במנוע החיפוש אנחנו תמיד מציינים אם צמיגי חורף כלולים או דורשים תשלום, כדי שלא תהיו מופתעים בעמדת ההשכרה. אם אתם מתכננים נסיעת סקי בהרים מושלגים, שקלו להזמין מראש גם שרשראות שלג ותמיד תוכלו לבקש מהמקומיים הדרכה על שימוש בהן.

בחירת חברת ההשכרה הנכונה

בגרמניה פועלות עשרות חברות השכרה - בינלאומיות מוכרות (הרץ, אוויס, יורופקאר, Sixt ועוד) וגם מקומיות. הבחירה יכולה להיות מבלבלת, אבל כמה כללים יעזרו לכם:

• מוניטין ושירות: קראו ביקורות של מטיילים על חברות וסניפים ספציפיים. חברות גדולות בדרך כלל מקצועיות, אבל גם בתוך רשת גדולה יכול להיות סניף עם שירות גרוע. אנחנו בפאפם פאפם מציגים במנוע החיפוש דירוגי לקוחות לכל סניף, ולא רק ציון כללי לחברה. אנו ממליצים להימנע מהשכרה בסניפים שקיבלו פחות מ-3 כוכבים בדירוג הלקוחות. הניסיון מראה שסניף עם דירוג נמוך עלול להעיד על בעיות כמו זמני המתנה ארוכים, שירות לא ידידותי או חיובים מפתיעים, אז שימו לב לכך בבחירת ההצעה.
• מיקום הסניף: בשדות תעופה רבים בגרמניה, כל החברות מרוכזות באזור ייעודי בטרמינל, והדלפקים פתוחים ברציפות לאורך כל שעות הפעילות בהן טיסות נוחתות. אך שימו לב: חלק מהחברות שמציעות רכבים "בשדה התעופה" למעשה ממוקמות מחוץ לטרמינל ונדרשת הסעה קצרה אליהן. בדקו מראש היכן ממוקם הסניף ואיך מגיעים - מידע זה מופיע אצלנו ליד כל הצעה וגם ניתן לסנן הצעות כך שיוצגו רק אם הדלפק נמצא בטרמינל. גם בערים גדולות, ודאו את שעות הפעילות והמיקום המדויק של התחנה בעיר, במיוחד אם אתם מתכננים להחזיר את הרכב לאחר שעות העבודה. תכננו לאסוף ולהחזיר בשעות שהסניף פעיל, כדי להימנע מהחזרת מפתח בתיבה (עוד על כך - בהמשך).
• מחיר ותנאים: בצעו השוואת מחירים מקיפה בין החברות וההצעות. אל תסתנוורו רק ממחיר יומי נמוך - בדקו מה הוא כולל. אצלנו כל המחירים שאתם רואים כוללים כבר את כל הביטוחים והמיסים ההכרחיים (ביטוחי חובה, מע"מ, אגרת רישוי, דמי נמל תעופה, אפילו דמי “נהג צעיר/מבוגר" אם רלוונטי). אם יש הצעה שמשהו חיוני לא כלול בה, נדגיש זאת לכם מראש. כך למשל, לקוחות שהזמינו דרך אתרים אמריקאיים כמו אקספדיה גילו בדלפק שביטוח בסיסי לא נכלל במחיר "וזכו" לרכוש אותו במקום בעלות שהכפילה את מחיר ההשכרה. אנחנו דואגים למנוע “הפתעות" כאלה על ידי שקיפות מלאה. מעבר לביטוחים, בדקו גם מדיניות דלק (מומלץ "מלא למלא" - מקבלים ומחזירים מיכל מלא), מגבלת קילומטראז' (יש עסקאות מוגבלות ק"מ - ראו טיפ בהמשך) ודמי נהג נוסף אם תצטרכו.
• המלצות מניסיון מטיילים: העזרו בניסיון של מטיילים (בעיקר ישראלים) שכבר היו. כך למשל, שוכרת אחת המליצה בחום על חברת יורופקאר בשדה התעופה מינכן - פעמיים שקיבלה מהם רכב משודרג חינם ושירות מעולה ומהיר. לעומת זאת, מטיילים אחרים הזהירו מחברת סיקסט באותו מקום עקב שירות איטי או חיובים לא צפויים (יש שדיווחו ש"סיקסט על הפנים" בהחזרה). טיפ שחוזר על עצמו: אל תתפתו למחיר זול באופן קיצוני של מבלי לבדוק את התנאים, בעיקר סביב הפקדון ומבלי לקרוא ביקורות על הסניף. כמה אירו נוספים ליום שווים את השקט הנפשי. זכרו שאנחנו תמיד כאן לייעץ לכם - אפשר לפנות אלינו להתלבטות בין שתי הצעות, ונכוון אתכם לאפשרות האמינה והמשתלמת יותר.
• סוכן או ישירות? חלק מהמטיילים שוכרים דרך סוכני נסיעות ישראליים או אתרי תיווך מקומיים. יש בכך יתרון לעיתים בשירות ותמיכה בעברית. מטייל אחד סיפר שהזמין דרך סוכן בארץ שקיבל המלצה בלמטייל, והסוכן דאג להם לרכב ביורופקאר עם תהליך “טיק-טק" מסודר בשדה התעופה. מבחינת המחיר, אתרי השוואה (כמונו 😃) ימצאו מחיר טוב יותר מאשר סוכן מסוים, כי אנחנו משווים הצעות מעשרות חברות וסוכנים שונים בלחיצת כפתור. אם אתם מעדיפים שירות אישי - וודאו שאכן שירות הלקוחות של הסוכנות עונה לכם, לא רק במהלך ההזמנה אלא גם בשאלות שעולות לפני הנסיעה. הכי חשוב לוודא שהכל שקוף לגבי התנאים ולא מגביל אתכם (למשל, שיש לכם ביטול בחינם). השוואת מחירים עצמאית תמיד מומלצת כדי לוודא שקיבלתם דיל טוב.

נקודה חשובה: אל תשכחו לוודא מגבלת נסיעה בהצעה. יש הצעות זולות שמגבילות ל-250-300 ק"מ ליום ואז גובות תוספת על כל ק"מ נוסף. מטייל ישראלי אחד הזהיר שבשובר של יורופקאר במינכן הופיעה הגבלה של 300 ק"מ ליום ותוספת ~0.20€ לכל ק"מ מעבר לכך (בתוספת מע"מ ועמלות) - בנסיעה ארוכה זה מצטבר למאות אירו. כדי להימנע מהפתעה כזו, חפשו מראש הצעות קילומטראז' בלתי מוגבל (או גבול גבוה מספיק) והתאימו את החוזה לאופי הטיול שלכם. לדעתנו 300 ק"מ ליום זה מעל ומעבר ולא אמור להוות באמת מגבלה. בדקו את המסלול שלכם ואם יוצא שאתם צריכים יותר מזה, יש מצב טוב שהגזמתם בתוכניות הנסיעה וכדאי לכם לצמצם את המסלול מראש.

החלטה על סוג הרכב המתאים

אחרי שבחרתם חברה וסניף, מגיע הרגע לבחור קטגוריית רכב. ההמלצה שלנו: התאימו את הרכב לקבוצה שלכם:

• גודל הרכב ונוחות: למשפחה עם ילדים או קבוצה בהרכב גדול, רצוי רכב מרווח עם תא מטען גדול. נסיעות ארוכות בכבישים מהירים יהיו נעימות יותר ברכב משפחתי גדול או SUV, עם מושבים נוחים ומקום לציוד. אם אתם זוג עם נסיעות קצרות - רכב קומפקטי יספיק ואף יקנה יתרון בחניה בערים צפופות. שדרוג לרכב גדול מדי יכול להתגלות כמיותר אם רוב הזמן אתם רק שניים ברכב.
• גיר אוטומטי או ידני: בישראל רובנו רגילים לרכב אוטומטי. באירופה, ובעיקר בגרמניה, חלק משמעותי מצי הרכב הוא ידני. שימו לב בעת ההזמנה - אם אוטומט חשוב לכם, סננו את התוצאות לרכבים עם גיר אוטומט. ייתכן שהמחיר מעט גבוה יותר ויש פחות זמינות, ולכן הזמינו מראש. אל תניחו שיוכלו לשדרג אתכם לאוטומט בדלפק אם לא ביקשתם - ראינו מקרים ששוכרים ישראלים נתקעו עם רכב ידני כי לא היה אוטומט פנוי ברגע האחרון. מצד שני, אם אתם יודעים לנהוג על ידני, תוכלו לחסוך כסף כי לרוב הם זולים משמעותית מאוטומט באותה קטגוריה.
• דלק - בנזין או דיזל: ייתכן שתישאלו אם אתם מעדיפים רכב בנזין או דיזל. דיזל יכול לחסוך קצת בדלק בנסיעות ארוכות (מחירי הסולר בגרמניה דומים לבנזין ואף לפעמים זולים מעט). היום ההבדל פחות מורגש, אז המלצתנו היא שלא קריטי - קחו רכב במצב טוב ובמחיר טוב בלי קשר לסוג הדלק. רק זכרו בבירור מה קיבלתם - בנזין (Petrol) או דיזל (סולר / Diesel) - כדי לא למלא בטעות דלק שגוי. זה נשמע טריוויאלי, אבל אחרי שבוע טיול רבים שוכחים ובתחנה מתבלבלים בין המשאבות. בדרך כלל על המפתח או בתוך דלת מיכל הדלק יש סימון לסוג הדלק.
• רכב חשמלי / היברידי: גרמניה אמנם מתקדמת בתחבורה חשמלית, אך כמטיילים זרים זה עדיין פחות מומלץ אלא אם כן אתם מנוסים בכך. טווח הנסיעה המוגבל וצורך בהטענה עלולים להגביל אתכם בטיול. תשתיות הטעינה בערים כמו ברלין ומינכן טובות, אבל באזורים כפריים עדיין לא בכל פינה. אם בחרתם רכב חשמלי, תכננו היטב את תחנות הטעינה לאורך המסלול. אנחנו בפאפם פאפם ממליצים כרגע להימנע מרכב חשמלי בטיול וללכת על בנזין/דיזל מוכר, כדי שלא תמצאו את עצמכם באמצע היער השחור עם סוללה ריקה ועמדה רחוקה.
• צרכים מיוחדים: יש לכם דרישות ספציפיות? כסאות בטיחות לילדים, מנשא אופניים, גגון ציוד, GPS מובנה, או רכב המותאם לנכים? את רוב הדברים אפשר להזמין מראש בתוספת תשלום סבירה. למשל, כסאות ילדים - החוק בגרמניה מחייב מושב בטיחות/בוסטר עד גיל 12 או גובה 150 ס"מ, אז אל תקחו סיכון. אפשר להביא מהבית או לשכור מהחברה (5-10 אירו ליום לפריט). לגבי רכב עם מנגנון יד לנכה ועם רמפה לכסא גלגלים - אלו קיימים בצי של יורופקאר בכמה ערים גדולות (מינכן, פרנקפורט, המבורג, ברלין, דיסלדורף ועוד). אם אתם צריכים זאת, תתכננו מראש ותיצרו קשר עם החברה (בדרך כלל מזמינים כזה רכב ישירות מולם במייל מיוחד לפחות כמה שבועות מראש, והתשלום רק באיסוף). דבר אחרון - מערכת ניווט: רובנו נשתמש בנייד (Google Maps, Waze). אין צורך ממשי לשכור GPS יקר מהחברה. קנו SIM מקומי או חבילת גלישה וסעו עם הטלפון שלכם - זה עובד נהדר ברוב אירופה. בכל מקרה תמיד טוב שיהיה מטען לרכב (תביאו מהבית) ומתקן לטלפון. אם שכחתם, לעיתים בפיצוציות בתחנת דלק תמצאו מעמד פשוט.

ביטוח לרכב שכור - שלא יעבדו עליכם

נושא הביטוח מבלבל הרבה שוכרים, ובצדק - יש המון מושגים, כיסויים, השתתפויות עצמית ואותיות קטנות. הנה פירוט קצר (ומוזמנים לקרוא את המדריך המקיף לביטוח רכב שכור שכתבנו, לקישור ראו בהמשך):

• ביטוחי החובה (כלולים במחיר): בכל השכרה בגרמניה המחיר כבר כולל ביטוח בסיסי: ביטוח נזק (CDW), ביטוח גניבה (TP) וביטוח צד ג'. ביטוחים אלו מגנים עליכם אך עם השתתפות עצמית לא קטנה. ההשתתפות העצמית המקסימלית משתנה לפי חברה וקטגוריית רכב - לרוב בין 400€ לכ-2,000€. המשמעות: במקרה נזק/גניבה, תחויבו עד סכום זה, והחברה תכסה את השאר.
• ביטוח ביטול השתתפות עצמית (אפס השתתפות עצמית): כדי להיות מכוסים "עד הסוף", מציעות החברות ביטוח מלא (נקרא גם Super CDW או ביטול השתתפות עצמית). זה ביטוח שמבטל כמעט לגמרי את ההשתתפות העצמית שלכם, כך שבמקרה נזק לא תחויבו (אולי רק "דמי טיפול" קטנים בסביבות 50€). ביטוח כזה עולה לא מעט - בסביבות €20-€35 ליום, תלוי בחברה וברכב. לעיתים הוא לא מכסה הכל - למשל ייתכן שיגידו לכם שגלגלים ושמשות אינם מכוסים גם בו, אך בפועל ברוב הפוליסות המלאות של החברות הגדולות זה כן כלול. היתרון ברכישת הרחבה בדלפק הוא שקט נפשי מוחלט והפחתה או ביטול של הפיקדון הנעול על כרטיס האשראי. למעשה, אם תקחו ביטוח מלא בדלפק, החברה לרוב תנעל פיקדון סמלי (כ-100€) במקום 1000€. החיסרון הוא המחיר הגבוה - לפעמים יותר ממחיר השכירת הרכב עצמו לאורך תקופה ארוכה. אבל שוב אנחנו מדגישים כדי שתשימו לב: חלק מהדברים מוחרגים אפילו בביטוח הזה - למשל שמשות, צמיגים, תחתית הרכב ומרכב עליון, אם הנזק הוא מבודד (ולא מתאונה רב מערכתית). לכן לעיתים גם עם ביטוח כלול, שוכר יכול למצוא את עצמו משלם על פנצ'ר או שבר שמשה.
• ביטוח החזר השתתפות עצמית (דרך האתר): זו אלטרנטיבה פופולרית וחסכונית - לרכוש פוליסת ביטוח מחברה חיצונית (ולא מחברת ההשכרה בגרמניה) המכסה החזר השתתפות עצמית. למשל, חברות כמו RentalCover ועוד מציעות זאת בכ-10 דולר ליום, סכום נמוך משמעותית מביטוח מלא בדלפק. התהליך הוא שאם חלילה תחויבו על נזק/גניבה ע"י חברת ההשכרה, תוכלו לתבוע החזר מהביטוח החיצוני ולקבל את כספכם חזרה. חשוב: במקרה זה, בדלפק יחייבו אתכם בפועל עד גובה ההשתתפות (ינעלו פיקדון גבוה) ואתם תצטרכו לשלם על הנזק בגרמניה ואח"כ להגיש בקשה להחזר מול האתר או חברת הביטוח בעצמכם לאחר הטיול. הרבה ישראלים בוחרים באופציה הזו כדי לחסוך, אבל כדאי לוודא שאתם מבינים את התהליך ויש לכם כסף זמין בכרטיס האשראי לכיסוי הפיקדון. אנחנו ממליצים על פתרון כזה למי שמוכן להתעסקות ולא מודאג ממנה, בעיקר כי זה הביטוח הכי מקיף ויחד איתו גם הכי זול.
• ביטוח נסיעות שמכסה רכב שכור: בביטוח הנסיעות לחו"ל אפשר להוסיף תוספת כיסוי לרכב שכור. בשנים האחרונות התנאים השתפרו, אבל אנחנו עדיין נזהרים עם זה. זה בעצם ביטוח החזר השתתפות עצמית כמו שכבר כתבנו למעלה - אתם משלמים על נזק ואז דורשים החזר מהביטוח. אבל בביטוחים הישראלים, צריך לקרוא היטב את האותיות הקטנות: ההחזר המקסימלי יחסית מוגבל ועומד רק על 1500 דולר, יש לפעמים חריגים כמו שמשות וצמיגים ובעיקר יש את הקטע של "נזק תאונתי" שחייבים להכיר. אנחנו בפאפם פאפם באופן כללי לא ממליצים עדיין להסתמך על ביטוח הנסיעות לחו"ל לכיסוי רכב שכור - אלא אם כן אתם ממש מכירים ומבינים מה הוא מכסה, ותהיו מוכנים למאבק בירוקרטי במקרה הצורך.

שימו לב - לפעמים, יש לערב משטרה כדי לקבל דו"ח נזק, דבר שלא תמיד נעשה באירופה בתאונה קלה. היו מקרים שחברות ההשכרה והביטוח התנערו בטענה כי השוכר לא המציא את כל המסמכים הנדרשים, כך שלא משנה איזה ביטוח יש לכם - תבדקו מראש את התנאים ובמקרה הצורך, צרו קשר עם חברת ההשכרה המקומית לקבלת הנחיות.

אז מה לעשות? זו החלטה אישית. אם התקציב מאפשר ורמת החרדה גבוהה - אולי שווה לשלם לחברת ההשכרה על כיסוי מלא ולהרגיש רגועים. אם אתם נהגים מנוסים וזהירים, ומוכנים לקחת סיכון מחושב - אפשר להסתפק בביטוח הבסיסי הכלול (ולזכור שכל נזק קטן יעלה לכם בהשתתפות עצמית). האופציה המומלצת שלנו היא אותו ביטוח חיצוני זול שנותן גב מאחור. אנחנו פה כדי להסביר ולא להחליט - העיקר שתבינו את האפשרויות. מוזמנים לקרוא את המדריך לביטוחי רכב שכור שפרסמנו בפאפם פאפם, שבו פירקנו לגורמים את כל סוגי הביטוחים, היתרונות והחסרונות, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת ולא תחת לחץ.

רישיון נהיגה בינלאומי - צריך או לא צריך?

שאלת מיליון הדולר של המטייל הישראלי: האם להוציא רישיון בינלאומי בשביל לשכור רכב בגרמניה? התשובה מעט מבלבלת, אבל ננסה לעשות סדר.

לפי החוק הגרמני: גרמניה מכירה רשמית ברישיון הנהיגה הישראלי התקני. משרד התחבורה הגרמני מאשר שכל רישיון ממדינה שחתומה על אמנת וינה 1968 (וישראל חתומה) תקף לנהיגה בגרמניה, כל עוד מדובר ברישיון לרכב פרטי (דרגה B, עד 3.5 טון). גם משרד התחבורה הישראלי בעצמו פרסם בעבר שרישיון ישראלי תקף בגרמניה ואין דרישה חוקית לרישיון בינלאומי שם. המשמעות: מבחינת החוק היבש - אין חובה להצטייד ברישיון בינלאומי כדי לנהוג כמבקר בגרמניה.

בפועל מול שוטרים: דיווחים של מטיילים ישראלים שאספנו מאשרים ששוטרי תנועה בגרמניה מקבלים את הרישיון הפלסטיק הישראלי ומכירים בו, ללא צורך בהצגת רישיון בינלאומי. גם בבדיקות אקראיות וגם במקרי שגרה - הרישיון הישראלי מספיק. עם זאת, היה למשל מקרה חריג של מטייל שהיה מעורב בתאונת דרכים בגרמניה באוגוסט 2023, והוא סיפר שהשוטר שבא לזירה ביקש לראות גם את הרישיון הבינלאומי בנוסף לישראלי. זה חריג, אבל זה קרה. ככלל, כל עוד לא הסתבכתם באירוע רציני, הסבירות ששוטר יבקש מכם רישיון בינלאומי אפסית.

בפועל מול חברת ההשכרה: כאן זה תלוי בחברה ואפילו בסניף. תנאי ההשכרה של רוב החברות הגדולות בגרמניה מציינים שרישיון זר באותיות לטיניות (כלומר באנגלית/אירופאית) מתקבל, אך "מומלץ בחום" להביא גם רישיון בינלאומי למקרה שהרשויות יבקשו. לדוגמה, בתנאים הרשמיים של הרץ גרמניה נכתב שמקבלים רישיון לאומי זר באנגלית, אך ממליצים בחום להצטייד ברישיון בינלאומי למקרה שמשטרה תדרוש. חברת Sixt (וסניפי הבת שלה Flizzr) מציינת שכל רישיון באנגלית ממדינה חתומת אמנה (כמו ישראל) מתקבל ללא בעיה. יש חברות קטנות או פקידים פחות מנוסים שאולי יבקשו לראות רישיון בינלאומי מתוך חוסר ידיעה. ברוב המוחלט של המקרים - לא תיתקלו בסירוב.

חשוב: במידה והנפקתם רישיון בינלאומי - זכרו שהוא רק תרגום ולא תופס בלי הרישיון הישראלי. חובה להחזיק את שניהם יחד. והרישיון הבינלאומי תקף לשלוש שנים או עד שתוקף הרישיון הישראלי יפוג (המוקדם מביניהם).

איסוף הרכב - מה עושים בדלפק ובבדיקה הראשונית?

יום האיסוף הגיע, נחתתם בגרמניה ואתם בדרך לדלפק חברת ההשכרה. הנה כמה עצות כדי להתחיל ברגל ימין, מומלץ להדפיס ולשמור גם לטיסה.

נהיגה בכבישי גרמניה - דברים שחשוב להכיר

גרמניה ידועה בתרבות נהיגה מצוינת ובתשתיות מעולות, אבל לכל מדינה יש את הכללים והייחוד שלה. הנה דגשים לנהג הישראלי על הכבישים הגרמניים:

• חוקי תנועה ועונשים: ברמה הבסיסית, החוקים דומים לישראל - חגורות בטיחות חובה לכל הנוסעים, אפס סובלנות לטלפון נייד ביד (מותר רק דיבורית), ובגרמניה אף יותר קפדניים בעניין אלכוהול: רמת האלכוהול המותרת היא 0.0% לנהגים חדשים ולמעשה כמעט אפס גם לנהגים מנוסים. המשמעות - אל תשתו כלל אם אתם נוהגים. גם בירה אחת בנופש גרמני יכולה לסבך אתכם בקנס כבד אם תיבדקו, ובמקרה תאונה חלילה הביטוח לא יכסה אתכם תחת השפעת אלכוהול. שוטרים גרמנים לא מרחמים ולא מקבלים תירוצים.
• מהירות וכבישים מהירים (Autobahn): אה, האוטובהן המפורסם! כן, גרמניה ידועה בכך שבהרבה קטעי Autobahn (כביש מהיר בין-עירוני עם מפרדה) אין הגבלת מהירות רשמית. תיאורטית אפשר לדווש כמה שהאאודי שלכם יכולה... אבל! חשוב להבין את הכללים הלא כתובים: הנתיב השמאלי מיועד רק לעקיפה ומהר מאוד תראו פנסים מהבהבים של פורשה מתקרבת מאחור אם תתמהמהו שם. סעו בימין, ועקפו רק כשצריך. שמרו מרחק - מכוניות מגיעות מאחור במהירויות של 200 קמ"ש ויותר. מומלץ מאוד לא לעבור את 130-150 קמ"ש אם אתם לא רגילים - מעל 130 קמ"ש ההמלצה הרשמית היא לנהוג בזהירות מוגברת. בהרבה קטעים למעשה כן יש הגבלות: סביב ערים, באזורים עם עבודות, או גשרים - תראו תמרורים (עיגול לבן עם מספר אדום) למשל 120 או 100. ויש המון מצלמות. אז אל תחשבו שבכל גרמניה מותר לטוס בלי הגבלה. סעו תמיד בהתאם לתנאי הדרך - אם גשם שוטף, אפילו 100 זה אולי יותר מדי. בכבישים עירוניים ההגבלה 50 קמ"ש ובכבישים בין-עירוניים רגילים 100 קמ"ש אלא אם צוין אחרת. אכיפת מהירות מבוצעת במצלמות אוטומטיות ובניידות, והקנסות גבוהים (ותגיעו אותם לחשבון בבית דרך חברת ההשכרה).
• עקיפה ועומסים: מעבר למה שאמרנו על האוטובאן - בכל כביש דו-נתיבי ומעלה, הימנעו מעקיפה מימין! זה בלתי חוקי ומסוכן. בישראל גם אסור רשמית אבל קורה. שם - ממש לא. אם אתם בנתיב שמאל ומישהו מתמהמה, מותר לעקוף אותו מימין רק אם זה בכביש מפוקק וכל הנתיבים זוחלים. לגבי עומסי תנועה: סביב הערים הגדולות תיתקלו ב"שטאואים" (פקקים) בשעות השיא. יש חוק מעניין: בכביש של 2+ נתיבים, כשנוצרים עומסים, הנהגים בנתיב השמאלי זזים כמה שיותר שמאלה, והימני כמה שיותר ימינה, ליצירת "מסדרון חירום" באמצע למעבר אמבולנס. אם אתם רואים פתאום את הרכב מלפניכם זז לשוליים בפקק - עשו כמוהו, זו חובה חוקית לפנות מעבר לרכבי חירום.
• כבישי אגרה: חדשות טובות - אין כבישי אגרה בגרמניה
• המדבקה הירוקה - Umweltplakette: בערים רבות בגרמניה קיימים "אזורי סביבה נקיים" (Umweltzone) שמותרת כניסת רכבים שעומדים בתקני פליטה מסוימים בלבד. רכבים כאלה מזוהים באמצעות מדבקה ירוקה על השמשה הקדמית. החדשות הטובות: כמעט כל הרכבים החדשים בגרמניה זכאים למדבקה הירוקה, וברכבי ההשכרה הגרמנים היא כבר מודבקת ומסודרת. אם אתם שוכרים רכב בגרמניה - סביר שיש לו את המדבקה הנדרשת, וכך תוכלו להיכנס למרכזי הערים (ברלין, מינכן, קלן וכו') בלי דאגה. אבל שימו לב: אם, למשל, שכרתם רכב במדינה שכנה (נניח נחתתם בצרפת עם רכב צרפתי ובאתם לגרמניה) - לרכב הזר כנראה אין את המדבקה הגרמנית. אסור להיכנס בלעדיה ותיקנסו אם תיכנסו לאזור מוגבל. במקרה כזה, אפשר לקנות מדבקה ירוקה בכל טסט-ליין (TÜV) או מוסכים מורשים בגרמניה בעלות כ-5-20 אירו. אבל למטייל הממוצע ששוכר ומחזיר בגרמניה - אין צורך לעשות דבר, רק ודאו שיש מדבקה על השמשה כשאתם אוספים את הרכב. אם במקרה אין (נדיר מאוד) - שאלו את החברה למה, אולי הרכב חדש ולא הספיקו לשים, והם ינחו אתכם.
• חניה בגרמניה: אתגר החניה מוכר בכל עיר בעולם. בערים גדולות כמו מינכן או שטוטגרט חניה ברחוב עשויה להיות בתשלום דרך מדחנים. סוגי החניה הנפוצים: ברחוב עם מדחן (Parkschein) - לרוב משלמים לכמה שעות ומניחים כרטיס על השמשה. לעיתים שעה ראשונה חינם ואז מתחילים לשלם (תמיד קראו את השלט - אם כתוב למשל "1 Stunde mit Parkscheibe" זה אומר שעה חינם עם דיסק חניה). חניונים ציבוריים/פרטיים: מסומנים בשלט "P" - בדרך כלל תמצאו בחניון מקורה או פתוח עם שער, לוקחים כרטיס בכניסה ומשלמים לפי שעות ביציאה. המחירים בערים גדולות יכולים להגיע 2-4 יורו לשעה, אך לרוב יש מחיר יומי מקסימלי סביר. ימי ראשון וחגים: בהרבה ערים, חניה ברחוב בחינם בימי ראשון ובשעות לילה. לדוגמה, יתכן ומדחן פועל רק בימי חול 9:00-18:00. קראו על המדחן עצמו. אכיפה: בגרמניה פקחי חניה יעילים, תקפידו לא לחנות במקומות אסורים (אדום-לבן על המדרכה = אסור, צהוב=שמורת למשאית/הטענה). קנסות חניה 10-30 אירו לרוב, ולא שווה את הטרחה.
• תדלוק (דלק) בגרמניה: סוגי דלק: "בנזין" זה דלק נטול עופרת, ויש שלושה סוגים עיקריים: Super 95 (לפעמים רק כתוב 95 או E5) שזה 95 אוקטן, Super E10 שזה 95 עם 10% אתנול - חלק מהרכבים תומכים, אפשר לשאול את חברת ההשכרה אם מותר למלא E10 (לרוב כן), ו-Super Plus 98 שהוא 98 אוקטן. אם לא נאמר אחרת, מלאו 95 רגיל. סולר נקרא Diesel או "גזואל". אל תמלאו את הסוג הלא נכון! הפייה של סולר עבה ולא נכנסת למכוניות בנזין בדרך כלל, אבל היו טעויות שנעשו בכוח 😓. איך מתדלקים: דומה לישראל - ברוב התחנות מלאים עצמאית ואז משלמים בקופה. חלק מהתחנות, במיוחד בכבישים בין-עירוניים, פועלות 24/7 אך בלילה אין קופאי - התשלום בכרטיס אשראי בעמדה אוטומטית. לא כל עמדה מקבלת כרטיסים בינלאומיים, אז רצוי לא להגיע על אדים באמצע הלילה. אשראי בתחנות: ברובן אפשר לשלם עם ויזה/מאסטרקארד רגיל, ייתכן שיבקש קוד PIN (כמו בישראל). מחירי הדלק: נעים סביב 1.6-2.0 יורו לליטר בנזין, ו-1.7-1.9 לסולר, נכון ל-2025 - דומה מאוד למחירי הדלק בישראל, כך שתקצבו בהתאם. המלצה שלנו: תדלקו בערים או בעיירות, איפה שהמקומיים מתדלקים - זה זול יותר מתחנות על אוטובאן. ותרו על שירות "תדלוק מראש" שחברת ההשכרה מציעה - הם יגבו על כל ליטר הרבה יותר ממחיר השוק. עדיף תמיד למלא בעצמכם לפני ההחזרה (ונפרט על כך בהמשך).
• ציוד חובה ונהיגה בחורף: ציינו קודם את עניין צמיגי החורף. בגרמניה החוק דורש צמיגי Winter בתנאי מזג אוויר חורפיים (שלג, קרח, אפילו קור מתחת 7 מעלות). אם אתם מטיילים בנובמבר-מרץ, ודאו שקיבלתם רכב עם צמיגי חורף (יצויין כסמל של פתית שלג על הצמיג). ברוב החברות זה כלול בחינם בעונה הזו. אין צורך לשלם אקסטרה, זה מגולם במחיר, ואם מישהו ינסה לחייב אתכם בנפרד - תשאלו למה (לפעמים בסוכנויות מסוימות מוסיפים "Winterization Fee", אבל אצלנו במנוע אנחנו מראים זאת מראש אם היא קיימת). שרשראות שלג: לא חובה לפי חוק בגרמניה, אבל אם אתם נוסעים לאזור עם שלג כבד (פסגות האלפים, יער שחור בדצמבר) - טוב שיהיו באוטו. מבקשים אותן בעת ההזמנה או בשדה בתוספת (~€2-€5 ליום). ותוודאו שאתם יודעים להרכיב - אולי תתאמנו בבית 😅 או לפחות תצפו בסרטון.
• התנהגות בכביש: הנהגים הגרמנים מנומסים אך ענייניים. אין הרבה צופרים או "הבהובי אורות" למעט באוטובאן אם חוסמים את הנתיב שמאלי. שמרו גם אתם על התנהגות מכובדת. תמיד לאותת לפני מעבר נתיב (הם מאוד לא אוהבים "זיגזוג" בלי איתות). ילדים ובתי ספר: שימו לב באזורי בתי ספר - יש תמרור מיוחד (ילדים חוצים כביש) ומהירות מיוחדת, לפעמים 30 קמ"ש.
• מצלמות מהירות וחניה: כבר אמרנו, אבל נחדד: בגרמניה מגוון אמצעי אכיפה אלקטרוניים - מצלמות מהירות נייחות (ארגז אפור בצד הדרך או עמוד). גם מצלמות רמזור אדום. אם עברת מעט מעל המהירות המותרת, תקבל כנראה דו"ח לחברת ההשכרה, שתעביר אליך ותוסיף דמי טיפול (€20 עד 50€ - לכל דוח!). לפעמים עוברים שבועות או חודשים עד שמקבלים את הדו"ח לארץ, אז תשמרו את פרטי הכרטיס גם אחרי הטיול למקרה חיובים. אין נקודות לחו"ל, רק כסף. סעו רגוע ותחסכו הפתעות בכרטיס האשראי.

מעבר בין מדינות - מגרמניה למדינות שכנות

גרמניה ממוקמת נהדר לטיול כוכב או המשך למדינות אחרות. רבים משלבים בטיול לגרמניה גיחה לאוסטריה, שוויץ, צרפת, הולנד, צ'כיה ואפילו איטליה. הנה מה שצריך לדעת:

• אישור מעבר גבולות: ברוב החברות, נסיעה מגרמניה למדינות מערב אירופה (אוסטריה, שווייץ, צרפת, איטליה, הולנד, בלגיה וכו') מותרת ללא בקשה מיוחדת. לפעמים תראו בתנאים סעיף "Cross Border Policy" שמפרט את המדינות המותרות. על מדינות מזרח אירופה (פולין, צ'כיה, הונגריה וכו') יש לפעמים הגבלות או צורך באישור מראש - בדקו אם כתוב. רכבי יוקרה למשל אסורים לעיתים במזרח אירופה מחשש גניבה. כמובן שחשוב לבדוק את הדברים האלה מראש והתנאים כתובים בד"כ בתנאי ההשכרה, עוד לפני שאתם משלימים את ההזמנה. כאן אנחנו מסבירים איך לבדוק את התנאים האלה בכל אתר שאנחנו סורקים. אם בכל זאת יש לכם ספק, שאלו את החברה בעת ההזמנה או באיסוף האם מותר. חשוב: אם מתכננים לצאת מגרמניה, ספרו זאת בדלפק בעת קבלת הרכב. לעיתים הם צריכים לספק ביטוח גרין קארד או ציוד מיוחד (למשל ערכת עזרה ראשונה חובה באוסטריה - לרוב כבר יש ברכב אבל שישימו לב).
• כבישי אגרה במדינות שכנות: כאמור, בגרמניה אין אגרה, אבל:
  • אוסטריה: דורשת מדבקת וינייטה לכל רכב שנוסע בכבישים המהירים בתחומה. אפשר לקנות במדבקה פיזית בתחנת דלק לפני מעבר הגבול או ממש אחרי (מוצבת תחנה עם שלט Vignette). המחיר ~10 יורו ל-10 ימים (תקנו לפי אורך הטיול שלכם). אם שוכרים את הרכב בגרמניה ונוסעים יום-יומיים לאוסטריה - תצטרכו את המדבקה. אם שוכרים את הרכב בנקודת השכרה קרובה לגבול האוסטרי, יש סיכוי קטן שהוא כבר יגיע עם המדבקה שמישהו אחר הדביק לפניכם.
  • שוויץ: גם שם יש וינייטה, אבל קצת שונה - אגרה שנתית של ~40 פרנק שוויצרי (כ-40€) לשנה קלנדרית. אין וינייטה לתקופות קצרות. אם אתם רק חוצים יום-יומיים, קצת מעצבן לשלם 40€. אבל אין ברירה - צריך. אפשר לקנות במעבר הגבול או בתחנות בשוויץ.
  • איטליה/צרפת: שם אין מדבקה אבל יש כבישי אגרה רגילים (שערים עם כרטיס/תשלום לפי קטע). אם תכננתם קפיצה לצרפת (אלזס למשל) או צפון איטליה - קחו בחשבון תשלום אגרות על אוטוסטראדות, יכול להצטבר לעשרות אירו. בצרפת למשל כביש A5 מבאזל לפריז עולה לא מעט.
  • הולנד/בלגיה: אין אגרות כביש כלל (פרט למנהרות מאוד ספציפיות).
  • פולין/צ'כיה: יש וינייטות אלקטרוניות לתשלום באינטרנט לפי לוחית רישוי. אם נכנסים לשם - תבדקו מראש.
• ציוד וחוקים במדינות השכנות: דוגמאות - באוסטריה ובשוויץ חובה צמיגי חורף בחורף ממש כמו בגרמניה, אז לא בעיה. בצרפת חובה אפוד זוהר ומשולש (שכבר יש ברכב הגרמני). בצ'כיה ופולין חובה אורות ביום. דברים קטנים אבל טוב לדעת.
• השכרת רכב במדינה אחת והחזרה במדינה אחרת: זה נקרא השכרה בכיוון אחד בינלאומי (International One Way). אפשרי, אבל כרוך בדמי החזרה מאוד גבוהים כמעט תמיד. לדוגמה, השכרת רכב בפרנקפורט והחזרה בפריז - ייתכן חיוב של €500+ על עצם ההחזרה במדינה אחרת. לכן רוב המטיילים עושים מסלול מעגלי ומחזירים באותה מדינה. אם בכל זאת זה נחוץ לכם, חשבו את העלות הכוללת. לפעמים עדיף לנסוע ברכבת/טיסה למדינה השנייה ולשכור שם רכב חדש מאשר לקחת את הרכב מעבר ולשלם קנס.
• טריקים לחיסכון: יש מטיילים ישראלים שמצאו שבמקרים גבוליים, משתלם לשכור רכב במדינה אחת לטיול במדינה אחרת בגלל פערי המחיר. למשל, טסו לזלצבורג באוסטריה, אבל השכירו רכב מעבר לגבול בגרמניה כי המחירים שם היו זולים משמעותית. דוגמה אחרת: נחיתה בציריך, אבל לקיחת רכב בצד הגרמני של הגבול (בגרמניה לרוב השכרה זולה יותר משווייץ). זה דורש תכנון לוגיסטי (לעבור גבול במונית/רכבת, ללכת לסניף וכדומה), אבל עבור חיסכון של מאות יורו למשפחה - שווה לשקול. באופן דומה, מי שמטייל לאוסטריה לפעמים שוכר רכב במינכן גרמניה ונוסע לאוסטריה, כי גרמניה זולה יותר. כמובן, קחו בחשבון את נושא המדבקות והציוד שהזכרנו אם אתם עושים זאת.

לסיכום חלק זה: טיול במדינות השכנות הוא קל ומקובל עם רכב שכור - גבולות פתוחים (אין ביקורת בכלל בתוך איחוד אירופי), רק תדאגו לכבד את החוקים המקומיים בכל מדינה, ואל תשכחו לקנות את המדבקות איפה שצריך. אם יש ספק - תשאלו אותנו בפאפם פאפם ונדריך אתכם פרטנית.

החזרת הרכב - להימנע מהמלכודות הנפוצות

יום ההחזרה הגיע, אולי אתם עייפים וממהרים לטיסה - אבל אל תתנו לעירנות שלכם לרדת דווקא עכשיו! שלב ההחזרה חשוב כדי לסגור את עניין ההשכרה ללא חיובים מפתיעים:

• הקפדה על עמידה בזמנים: ברוב החברות, איחור בהחזרה עלול לגרור חיוב יום נוסף או קנס. יש מעט גמישות (לרוב עד 29 דקות איחור "על חשבון הבית"), אבל זהו. לכן, צאו מספיק מוקדם לכיוון תחנת ההחזרה. העריכו זמני נסיעה עם פקקים, ותכננו גם זמן לתדלוק אחרון ולתהליך ההחזרה עצמו. אנחנו ממליצים להקדיש לפחות חצי שעה-שעה לעניין (מעת ההגעה לחניון ועד שאתם חופשיים). אם אתם מחזירים בשדה תעופה לפני טיסה - הגיעו אף מוקדם יותר, כי אם יהיה תור או בעיה, שלא תפספסו צ'ק-אין.
• תדלוק מלא: אם ההשכרה היא בתנאי "מלא למלא" (וזה כמעט תמיד ככה) - עליכם להחזיר עם מיכל דלק מלא. אל תחפפו בזה. חברות ההשכרה יחייבו אתכם על כל ליטר חסר במחיר מופקע + "דמי שירות" 15-30€. מטייל אחד סיפר שהחזיר רכב במינכן עם פחות מחצי מיכל כי חשב שיוכל למלא בתחנת דלק בשדה, אך פספס את התחנה ונסע ישר להחזרה - החברה חייבה אותו מחיר מופקע על מילוי המיכל החסר ולא עזרו מחאותיו. איך להימנע מזה? ביום ההחזרה, תדלקו כמה שיותר קרוב לתחנת ההחזרה. חפשו בגוגל מפות "Gas Station near [Airport/City]". לעיתים ממש ליד מתחם ההחזרה יש תחנה - אבל שימו לב שלא תמיד קל להגיע אליה כשנכנסים לאזור השדה. למשל, בשדה מינכן יש תחנת דלק באזור החיצוני, אבל אם נכנסתם כבר לכיוון החזרת רכבים פספסתם אותה. אז בדקו מראש מיקום תחנות. שמרו את הקבלה מהתדלוק האחרון למקרה שתצטרכו להוכיח שתדלקתם (נדיר, אך יש חברות שמבקשות הוכחה אם הם טוענים שלא מלא מספיק). בכל מקרה זה לגמרי סביר לעשות את התדלוק האחרון בטווח של 20 ק"מ לפני ההחזרה.
• נקיון הרכב: באופן כללי, אין צורך לשטוף את הרכב לפני ההחזרה. רכבי השכרה צפויים להתלכלך מעט מבחוץ ומבפנים, וזה בגדר הסביר. לכלוך קל (אבק, בוץ קל, כמה פירורים) מתקבל בלי חיוב. אבל השוכר מחויב להחזיר את הרכב במצב סביר - כלומר לא מלא לכלוך קיצוני, כתמים דביקים, כמויות חול או בוץ גדולות בפנים. אם עשיתם "בלגן" ברכב (נניח נשפך בקבוק מיץ ברצפה או נכנסתם בשדה בוץ עמוק והרכב נראה כמו אחרי ראלי) - אולי כן כדאי לעבור בתחנת שטיפה מהירה. היו מקרים שחברות חיייבו דמי ניקוי על רכב מלוכלך במיוחד. מטייל ישראלי שכר רכב מבאדג'ט במינכן וסיפר שהחזיר רכב נקי לחלוטין ובכל זאת חויב €33 "על ניקוי" ללא סיבה ברורה. הוא לא ויתר ופנה אליהם בדרישה להסבר (שלא סופק). המסקנה: לפעמים זה שרירותי. אנחנו מציעים: פנו שאריות אשפה, נקו פירורים גסים (נערו שטיחים אם צריך), עברו עם מגבון על לכלוך גס - וקוו לטוב. אין חובה להבריק. אם תחויבו סתם כך, התווכחו - לקוח שקורא תיגר לפעמים יזוכה כי אין להם הוכחה. ובכל מקרה - עוד סיבה למה חשוב שהחזרת הרכב תעשה בנוכחות נציג (ראו מיד).
• אל תחזירו ו"תברחו": אולי העצה הכי חשובה - בעת ההחזרה התעקשו שנציג חברה יבדוק את הרכב בנוכחותכם ויאשר שהכל תקין. אל תעשו את הטעות של להשאיר את המפתחות בתיבת החזרה (Drop-box) בלי בדיקה, אלא אם אין ברירה. מדוע? כי אז אתם משאירים פתח לחברת ההשכרה לטעון אחר כך שהיה נזק או שהרכב היה בלי דלק או מלוכלך וכו' ואתם לא שם להתגונן. שמענו יותר מדי סיפורים (גם מישראלים וגם בכלל) על חיובים שנשלחו לאחר העזיבה על נזקים שלא היו. כשאתם נוכחים, זה כמעט אף פעם לא קורה. מה עושים בפועל? מגיעים לחניון ההחזרה, מחנים איפה שכתוב (לרוב בכל שדה יש שילוט Return ורציפי החזרה לכל חברה). בדרך כלל מיד ייגש אליכם עובד/ת עם טאבלט. תאמרו להם שאתם מבקשים בדיקה וסגירה מלאה עכשיו. הוא יסקור את הרכב, ישווה לרשימת הנזקים המקורית. אם הכל תקין, הוא יחתים אתכם (או ייתן אישור מודפס/דיגיטלי) שהרכב הוחזר תקין. אל תעזבו בלי אישור כזה! בקשו עותק או מייל אישור. במקרה שהחזרה היא בחניון ללא איש צוות (יש מקומות שעובדים רק במשרד ולא יוצאים) - כנסו למשרד ודירשו מהפקיד/ה שיבדקו ויתנו לכם אישור. אם מאוד לחוץ ואין אף אחד (נגיד החזרתם ביום ראשון בסניף עיר סגור) - אז לפחות צלמו שוב מכל הזוויות את הרכב עומד בחניה, צלמו את לוח המחוונים (דלק מלא ומד קילומטר ושלא דולקות נורות אזהרה). זה לא מבטיח למנוע חיוב עתידי, אבל לפחות יהיה לכם משהו ביד לטעון נגד. מטיילים מנוסים מקפידים לא להשאיר את הרכב עד שאיש צוות מאשר - זה מונע כמעט לחלוטין מחלוקות. כפי שמטייל אחד תיאר: "העובדים ביקשו שאשאיר מפתח בתיבה ואלך, אבל התעקשתי שיאשרו - ובדיעבד צדקתי, כי רק ככה היה לי הוכחה נגד חיוב שווא". אצלנו בפאפם פאפם שמענו על שוכרים ששוטפים את האוטו ומנקים לפני ההחזרה - ממש אין צורך אם שמרתם עליו סביר. די לפנות אשפה ולהחזיר בזמן.
• חיובים לאחר ההשכרה: אחרי שחזרתם ארצה, תעברו על כרטיס האשראי איתו שכרתם למשך חודש-חודשיים. אם תראו משהו חדש, תבדקו על מה מדובר.
• סיכום החוויה והשארת ביקורת: אחרי שהכל נגמר, אנו מאוד ממליצים לשתף מטיילים אחרים בחוויה שלכם. אם קיבלתם שירות טוב - מגיע לאותו סניף פירגון, ואם הייתם מאוכזבים - אחרים צריכים לדעת. המקום הכי טוב להשאיר ביקורת הוא בעמוד הסניף בגוגל מפות (Google Reviews), שם זה נגיש לכל. כתבו ביקורת כנה ומפורטת - ציינו תאריך, מה היה טוב ומה לשפר. כך אנו המטיילים עוזרים אחד לשני. אפשר גם לשלוח אלינו בפאפם פאפם את המשוב שלכם (יש אפשרות בעילום שם) ואנו נפרסם באתר עבור אחרים. זכרו שהמידע המעודכן מגיע בסוף מכם - קהילת המטיילים. פידבק שלכם אולי יחסוך אי נעימות לבא אחריכם. 💗

היער השחור (דרום-מערב גרמניה)

אזור היער השחור הוא כמעט אתר עליה לרגל למשפחות ישראליות בחודשי הקיץ. יערות, אגמים, פארק אירופה המפורסם, עיירות ציוריות - קל להבין למה. באזור זה רכב שכור הוא די חובה. יש תחבורה ציבורית(רכבות, אוטובוסים מקומיים), אבל אנחנו כישראלים המוגבלים בזמן ומנסים להספיק כמה שיותר מכל יום - לא יכולים להסתפק בלוחות הזמנים יהיו טובות ככל שיהיו ובטח לא תגיע התחבורה לכל כפר קטן שבו אולי ממוקם הצימר שלכם. הכבישים ביער השחור מפותלים וציוריים, הנהיגה חוויה בפני עצמה. הקפידו על המהירות המותרת במיוחד בכבישים הצרים - יש הרבה מצלמות גם בכבישים כפריים. חניה: בדרך כלל חינם בכפרים, או עם דיסק חניה במרכזי הכפרים המתויירים (זמין בכל תחנת דלק ב-2€) להגבלת זמן. תראו בשלטי החניה אם כתוב "mit Parkscheibe" - השתמשו בדיסק.

נקודה חשובה ביער השחור: אם אתם משלבים גם את חבל אלזס בצרפת (שנושק ליער ממערב) או קפיצה לשווייץ - זיכרו את עניין המדבקות הירוקות ואגרות. רכב שנשכר בגרמניה יגיע עם מדבקה ירוקה (לערי גרמניה), ואם תכנסו לצרפת - בערי אלזס כמו שטרסבורג יש מדבקת איכות אוויר צרפתית אחרת (Crit’Air). תיירים לרוב פטורים ממנה לביקור קצר, אבל שווה לקרוא אם אתם נוסעים לשם. לשווייץ - וינייטה כאמור.

טיפ חיסכון: רבים נוחתים בבאזל (EuroAirport Basel) - שדה תעופה הנמצא ממש על הגבול צרפת/שווייץ/גרמניה. כדאי לדעת שיש צד צרפתי וצד שוויצרי לשדה, אבל אתם יכולים ישר לעבור לצד הצרפתי ולחצות לרכב בגרמניה. לעיתים השכרת רכב בצד הגרמני (עיר Freiburg למשל או ממש מעבר לגבול) זולה בהרבה משכירה בצד השוויצרי של אותו שדה. זה דורש מונית/תחבורה ולא רחוק, אבל הפרש העלויות בד"כ מצדיק את המאמץ. אם תנחתו בפרנקפורט או מינכן - משם זה כמה שעות טובות נסיעה ליער. יש שבוחרים לנחות בציריך השוויצרית כי יש טיסות זולות - גם שם, שקלו לשכור רכב מחוץ לשוויץ. כמובן, תעשו זאת רק אם הפרשי המחיר גדולים, כדי להצדיק את הטרחה.

נהיגה ביער: כבישי היער השחור מפותלים ויפים. שימו לב לשילוט של דרך נופית (Tourist route) - לעיתים שווה לרדת מעט מהכביש הראשי ולעבור בכפרים. אל תפספסו את ה-"Schwarzwaldhochstraße" (כביש פסגות היער השחור, B500) - חוויה לנהוג בו. שימו לב גם שלכמה אטרקציות (מפלי טריברג, למשל) עולים בדרך תלולה וקשה - אבל כל רכב סטנדרטי יסתדר, פשוט תהיו מרוכזים בנהיגה.

בוואריה, מינכן והאלפים (דרום גרמניה)

בוואריה היא חבל גדול; רוב המטיילים מתמקדים באזור מינכן ובוואריה הדרומית (טירות המלך, דרך האלפים הגרמנית, גארמיש, אגם קונסטנץ וכו'). מינכן עצמה: עיר עם תחבורה ציבורית מצוינת, ואפילו אזור מרכזי שאפשר להתנייד באופניים. בתוך מינכן ממש רכב יכול להיות פחות נוח בשל פקקים וחניה יקרה. אם התכנון שלכם הוא 2-3 ימים בעיר - שקלו לשכור את הרכב רק כשתסיימו עם מינכן, ולנצל בעיר את הרכבת והאוטובוסים. אם בכל זאת אתם עם רכב בעיר, חנו בחניונים מוסדרים (יש כמה במרכז, כמו בחנות Kaufhof ליד מאריאן פלאץ). אפשר גם לחנות ברחוב, אולי חלק מהאזורים מאפשרים רק חניה לתושבים אבל בהחלט אפשר לחנות ברחוב, עם קצת סבלנות ובשעה הנכונה ביום. אם אתם חוזרים מאוחר בערב או בלילה כנראה שכבר לא תצליחו למצוא חניה פנויה באזורי מגורים.

נהיגה בבוואריה הכפרית: דרכי האלפים הבוואריים עוצרות נשימה - אזורים כמו Oberammergau, הטירות Neuschwanstein ו-Hohenschwangau, אגם אוברמר, ואזור גארמיש-פרטנקירכן (Zugspitze). כבישים צרים אבל במצב מעולה. הקפידו על מהירות במיוחד בכפרים - יש המון מצלמות נסתרות בעמודי חשמל. היזהרו גם מבעלי חיים חוצים בכבישים כפריים (בייחוד לפנות ערב).

מעברי הרים וחצייה לאוסטריה: רבים משלבים נסיעה למזלגות אוסטריה - זלצבורג קרובה למינכן (שעה וחצי). מעבר הגבול חלק, אבל זכרו לקנות מדבקה לאוסטריה אם עליתם על כביש מהיר אוסטרי. למשל, מי שנוסע ממינכן לאינסברוק דרך כביש A12 האוסטרי - ממש לפני הגבול גרמניה->אוסטריה יש תחנת מכירה. ללא וינייטה אתם חשופים לקנס מידי (הם אוהבים לעמוד אחרי הגבול ולבדוק). בחורף, אזור זה הוא גן עדן לסקי - ודאו שיש לכם צמיגי חורף! היו מקרים שחברות בגרמניה גבו תוספת על "ערכת חורף" במינכן - ודאו בחוזה אם כלול. אצלנו, כאמור, תמיד נציג אם לא.

מינכן שדה התעופה - החזרה ואיסוף: שדה מינכן הוא אחד המקומות שהוזכרו לטוב ולרע: מצד אחד, מטיילים ציינו לטובה את השירות ביורופקאר שם, עם שדרוגים נחמדים. מצד שני, היו אזהרות לגבי החזרה - כמו המקרה עם חיוב הניקוי השגוי ועניין תדלוק שהוחמץ. טיפ למינכן: בתחנת הדלק הקרובה (Agip ליד הכניסה לשדה מצד כביש 9) יש שילוט לא ברור. השתמשו ב-Google Maps כדי לנווט לתחנה לפני ההגעה לשדה. בנוסף, בחניון ההחזרה במינכן, יש דיווחים שאין תמיד נציג שיורד לבדוק - אז קחו יוזמה, לכו איתו/חפשו אותו. דרשו קבלה סופית לפני שאתם תופסים את השאטל לטרמינל.

יעדים מיוחדים בבוואריה:

• דרך הרומנטית (Romantische Straße): כביש תיירותי מצפון בוואריה לדרומה (מפראנקפורט בערך עד פיסן) עם עיירות מימי הביניים (ווירצבורג, רוטנבורג, דינקלסביל) - רכב הכרחי כדי לעשותו בנחת. לשים לב שבחלק מהעיירות מרכזים סגורים לרכב - חנו והסתובבו ברגל.
• האלפים הגרמניים: כביש האלפים הגרמני (Deutsche Alpenstraße) מאזור קונסטנץ דרך גארמיש ועד ברכטסגאדן - מדהים אבל איטי. הרבה פיתולים, נהיגה מאתגרת לעיתים (צרים). קחו את הזמן, סעו ביום. אם יש שלג - חלקים ממנו עשויים להסגר.
• חניה בטירות:
  • נוישוואנשטיין: חניונים בתשלום למרגלות, 8-10 יורו. אין גישה ברכב עד הטירה עצמה.
  • צוגשפיצה: במתחם הרכבל בגארמיש יש חניון רב-קומתי, לרוב חינם או בעלות נמוכה למבקרים, מאוד נוח.

ערים גדולות (ברלין, פרנקפורט, המבורג וכו') - רכב או לא?

ברלין: עיר ענקית (3.5 מיליון תושבים) עם מערכת תחבורה בין הטובות בעולם. לרוב לא מומלץ לשכור רכב עבור טיול ברלין בלבד. התנועה צפופה, החניה יקרה (ורבים ממלונות מרכז העיר לא כוללים חניה או גובים €20-€30 ללילה). בברלין תוכלו להגיע לכל אתר במטרו, אוטובוס או טראם. למעשה, רכב יכול להיות לנטל - איפה תחנו ליד שער ברנדנבורג או באלכסנדרפלאץ? יש כמובן חניונים, אבל באמת שאין צורך. אלא אם כן אתם ממש צריכים (נניח, אתם עם תינוק ורוצים נוחות, או מתכננים יציאות מחוץ לברלין). אם למשל מתכננים טיול יום לדרזדן או לפארק טרופיקל איילנדס - אפשר לשכור רכב רק ליום הזה (יש סניפים של השכרה במרכז ברלין, לא חייבים לחזור לשדה התעופה). ראינו משפחות ששכרו ליום-יומיים אמצעיים בטיול ברלין כדי לנסוע לפארק השעשועים או לסקסוניה, והחזירו בעיר.

פרנקפורט והמבורג: דומות - ערים גדולות עם תחבורה מצוינת, לא ממש זקוקים לרכב בתוך העיר. פרנקפורט היא מרכז עסקים, והרבה ישראלים מתחילים שם טיולי נהיגה (לכיוון הריין, היער השחור וכו'). אם הלו"ז כולל יומיים בעיר - עשו אותם בלי רכב, איספו את הרכב כשיוצאים מהעיר. פרנקפורט שדה תעופה הוא היכן שרובם לוקחים/מחזירים רכב - נסו לתאם כך כדי להימנע מנהיגה במרכז העיר העמוס.

נהיגה בערים גרמניות: הדבר העיקרי - ריבוי אופניים ותחבורה ציבורית. שבילי אופניים בכל מקום; כשפונים ימינה, תנו מבט במראה הימנית שהרוכב לא נכנס למעבר. רכבות טראם (חשמליות) חוצות רחובות - לעולם לא לעצור על פסי טראם. רובם מסומנים היטב. מצלמות רמזור מצלמות גם פס עצירה - אל תגנבו צהוב מאוחר.

צפון ומזרח גרמניה (הרי הרץ, חבל הריין, דרזדן וכד')

אזורים שפחות מתוירים על ידי ישראלים, אבל אם הגעתם אליהם - כמה מילים: חבל הריין והמוזל (מערב גרמניה): אחלה טיול רומנטי בין כרמים, עיירות יין, טירות על הנהר. מומלץ מאוד רכב - כביש B9 לאורך הריין וכביש B416 לאורך המוזל הם נסיעה חלומית. זה קרוב יחסית לפרנקפורט. אין קשיים מיוחדים, כבישים נוחים. הכינו מטבעות לי Fähre (מעבורות) אם תחצו צד בנהר - יש מקומות שאין גשר וצריך לקחת מעבורת רכב (עלות 5-10 יורו).

הרי הרץ (מרכז גרמניה): יש ישראלים שמחפשים אלטרנטיבה ליער השחור ונוסעים להרי Harz - אזור ירוק, פחות עמוס תיירים. רכב מאוד מומלץ שם כדי להגיע לכפרים הפזורים. חלק מהפסגות (כמו ברוקן) עולים ברכבת מיוחדת במקום נהיגה - בדקו מקומית.

דרזדן וסקסוניה השוויצרית (מזרח): דרזדן עיר יפהפייה, ואם משלבים את פארק סקסוניה השוויצרית (צוקי בזלת מדהימים) - חובה רכב כדי לטייל בעומק הפארק. הכבישים צרים, והמקומות שם מתוירים (עמוס בקיץ).

מילה אחרונה מאיתנו

אנחנו בפאפם פאפם מאמינים שהשכרת רכב בגרמניה יכולה להיות חוויה נהדרת שתעצים את הטיול שלכם - אם עושים אותה נכון. ניסינו לכסות כאן את מירב הנקודות: מההכנות בארץ, דרך ההתנהלות בדלפק ועד הכבישים עצמם. בסופו של יום, המפתח הוא ידע ותכנון. כשאתם יודעים למה לצפות - שום "קנס שטיפה", "השתתפות עצמית" או "מדבקה ירוקה" לא יפתיעו אתכם.

גרמניה היא מדינה קלה לנהיגה - התשתיות מעולות, הנהגים מתורבתים, והנופים מרהיבים. עם ההמלצות שלנו, אתם מצוידים לצאת לדרך בביטחון. זכרו שתמיד אכפת לנו מכם: מאז 2018 ליווינו אלפי שוכרים ישראלים בחו"ל, שיפרנו אינספור הצעות מחיר והצלנו אנשים מעוגמת נפש מיותרת. אנחנו תמיד כאן לענות על שאלות, לפני הטיול ובמהלכו. נשמח שתשתפו אותנו בחוויותיכם כשתחזרו - מה עבד מושלם ומה דורש שיפור - כדי שנוכל להמשיך ולעדכן את הקהילה במידע הכי אמיתי ומדויק.

נסיעה טובה, תהנו מכל רגע על הכבישים הגרמניים, ודרייב זאגאן! (נסיעה טובה בגרמנית 😃).

מסלולי טיול מומלצים עם רכב שכור מקהילת המטיילים של פאפם פאפם בגרמניה

להשוואת מחירים